בני זוג המעוניינים להתחתן במדינת ישראל, חייבים לעשות זאת דרך הרבנות, באמצעות חופה וקידושין כדת משה בישראל. יחד עם זאת הולך ונפוץ בארץ יותר ויותר הרעיון של נישואין אזרחיים, אשר מקובל לייחס אותו אל השקפת עולם שמאלנית, חילונית ומתירנית. במגזרים המסורתיים והדתיים נישואין אזרחיים אינם מקובלים כלל, וכך מוצאים עצמם זוגות רבים כמו זוגות מעורבים (שבהם יהודי או יהודיה יחד עם בן או בת דת אחרת או חסר דת), חסרי דת, פסולי חיתון, ממזרים אשר נולדו מחוץ לנישואין, כהן וגרושה וכן הלאה, חסרי יכולת למסד את הקשר ביניהם בצורה חוקית. עבור כל אלו אין כל דרך רשמית להינשא בארץ, אך נישואין אזרחיים מהווים עבורם פתרון.
פלח אוכלוסיה נוסף שעבורו נישואין אזרחיים הם אופציה מועדפת הינם זוגות יהודים כשרים לחלוטין וחילוניים, אשר מאמינים כי אל להם לבוא בברית הנישואין בטקס, שאינו תואם את השקפת עולמם ואת אורח החיים שלהם.
נישואין אזרחיים – הגדרה
נישואין אזרחיים הם נישואין שהמעמד הפורמלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא על ידי נציג מוסד דת. בישראל אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים מוכרים. נישואין שנערכו במדינת ישראל מוכרים על ידי הרשויות בישראל רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל (יהדות אורתודוקסית, נוצרית, דרוזית, מוסלמית וכדומה), רק בין איש ואישה מאותה הדת. טקסי נישואים אזרחיים מאושרים רשמית על ידי הרשויות בישראל אך ורק אם נערכו מחוץ לגבולות ישראל.
לאחר הנישואין שנערכו מחוץ לגבולות ישראל רשאים בני הזוג להציג תעודת נישואין מאושרת ולהירשם במרשם האוכלוסין הישראלי כזוג נשוי.
המשמעות של נישואין אזרחיים
כיום בני זוג אשר נישאים בדרך של נישואין אזרחיים לוקחים על עצמם את כל החובות והזכויות שחלים על זוגות שנישאו בדרך ההלכה המקובלת, אך הם לא נקראים נשואים וגם לא נחשבים לנשואים כדת משה וישראל. המשמעות היא שבמידה וירצו להתגרש, יהיו פטורים מגט ומהליך גירושין בבית הדין הרבני.
האפשרויות שעומדות בפני זוגות חילוניים, מעורבים או פסולי חיתון היא נסיעה לקפריסין ועריכה של חתונה עבור כסף; נישואים בעזרת עורך דין שמסדיר את הניירת הרשמית, נישואים המוכרים בשם "נישואי פרגוואי/מקסיקו". עבור זוגות שנישאו במדינות זרות על פי הדין המקומי, מגן המשפט הבינלאומי הפרטי, כך שמדינת ישראל מכירה בהם כזוג נשוי. בעזרת נישואין אזרחיים זוכים בני זוג אלו להשוות את מעמדם מבחינת ההכרה של המדינה בהם, וגם המדינה מצידה עברה שינויים דרמטיים ביחסה אל נישואין אזרחיים ואל זוגות שנישאו בדרך זו.
שינויים שעבר החוק בנוגע אל נישואין אזרחיים
בעבר, אחת המשמעויות של נישואין אזרחיים הייתה קביעת בית המשפט, כי במקרה של גירושין אין האישה זכאית לקבל מזונות מבעלה. אך כיום ישנו שוויון בנושא המזונות בין נשים שנישאו דרך נישואין אזרחיים ובין נשים שנישאו כדת משה בישראל.
לפי ההלכה, אישה שנישאה דרך הרבנות הראשית על ידי רב ידוע, זכאית לקבלת מזונות כל עוד היא נשואה לבעלה, המחוייב לפרנס אותה בהתאם למעמד שלו, לכבוד שלו, ליכולת שלו ולרמת החיים אליה האישה הורגלה במהלך הנישואין. על פי תפיסה זו, האישה לא צריכה לקחת חלק בנטל הפרנסה של המשפחה ולעבוד גם אם היא בעלת מקצוע.
לעומתה, אישה שנישאה דרך נישואין אזרחיים לא יכלה בעבר לתבוע את זכותה לפרנסה מבעלה. כיום ההלכה שונתה, ומאפשרת לנשים שנישאו דרך נישואין אזרחיים לדרוש מזונות מבעלה במידה והן אינן משתכרות כדי צורכיהן. ההבדל הוא שמשום היעדר הכתובה, היא לא זכאית לקבל את סכום הכתובה בעת גירושין, כפי שמקובל בנישואים כהלכה, הקובעים את סכום הכתובה כבר במועד החתונה.
כמו כן, גם המערכת השלמה של הכללים, האיסורים, החובות והזכויות החלים על זוגות נשואים על פי ההלכה, עמדה למבחן חוזר מבחינה משפטית בכל הנוגע אל נישואין אזרחיים וכיום יש שוויון ביניהם על פי חוק, ומערכת המשפט מנסה לפסוק, במקרים רבים בצורה זהה בין נישואין אזרחיים ובין הלכתיים, וכן עומלת רבות על מנת לנסח חקיקה אזרחית חדשה בנושאים כמו מזונות משקמים לידועה בציבור וכן הלאה.
המידע המוצג במאמר הנו כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
