לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    הגיל המינימלי לנישואין

    בפסיקה שניתנה לא מכבר (ספטמבר 2014) בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נדחתה תובענה למתן היתר נישואין לקטין בן 17.

    נישואי קטינים הם תופעה מוכרת מזה אלפי שנים. הם קשורים למסורות תרבותיות וחברתיות, ונערכו על מנת לחזק קשרי משפחה, חוזים כלכליים, לשמור על תומתן של הבנות ואף על ניתוקן מהעולם, ועוד. בעת המודרנית, במקביל לחיזוק מעמדו של הילד והכרה בצורך להגן ולשמור על כבודו וזכותו לחיים והתפתחות תקינה, נקבעה אמנת האו"ם להסכמה לנישואין, גיל מינימלי לנישואין ורישום נישואין משנת 1962, עליה חתומה גם מדינה ישראל, אמנה אשר פועלת לעיגון של גיל מינימלי לנישואין. עוד לפני כן, בשנת 1950, נקבע בישראל חוק המתיר נישואין מגיל 17 בלבד, פרט למקרים חריגים כגון הריון, מתוך התפיסה כי נישואי קטינים מהווים פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הקטין, בהיותם נעשים מתוך חוסר בשלות, ואף כפייה במקרים רבים.

    מחקרים רבים הוכיחו כי נישואין בגיל צעיר – מתחת לגיל 18 – קשורים לסיכוי רב יותר לעוני, לחיים של השכלה חלקית, לבעיות נפשיות של האמהות והילדים הנולדים לנישואי בוסר, למצוקות כגון אלימות במשפחה ועבריינות, וכן להורות יחידנית בהמשך. זאת בעיקר משום חוסר יכולתם של הזוג הצעיר לתחזק ולהתמודד עם בית ומשפחה משל עצמם בשל גילם הצעיר.

    התיקון בחוק משנת 2013 אישר את העלאת גיל הנישואין המינימלי מ-17 ל-18. על פי החוק המקורי, גיל הנישואין המותר בישראל הוא 17 שנים לפחות. נישואיהם או עריכת נישואיהם של מי שטרם מלאו להם 17 שנים הם עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר .

    מטרת התיקון היא למנוע נישואין בגיל צעיר בו יש חשש כי הנישואין נערכים שלא ברצונם החופשי של הנער או הנערה ושלא במצב בו הם בשלים לקבל החלטה בעלת משקל שכזו.

    היוצאים מן הכלל בחוק זה הם נערה שהרתה או ילדה, ונער שברצונו לשאת נערה שהרתה או ילדה לו, וכן מקרים חריגים אחרים בהם ידון בית המשפט לענייני משפחה – כל מקרה לגופו.

    לתיקון החוק התנגדו מספר חברי כנסת חרדים בטענה כי אין היגיון ושיוויון בכך שלצעירים מותר לצרוך אלכוהול, לקבל רישיון נהיגה ולהתגייס לצבא, ואילו באשר לנישואין אין הם מקבלים את האחריות, וכן כי יש בתיקון החוק משום אנטי-דמוקרטיות ואנטי-דתיות, והתערבות מיותרת ברצון אדם ומשפחה לנהוג על פי תפיסת עולמו.

    בדיון הפסיקה שפתחנו בה את המאמר, הובאה הטענה מטעם הנער המבקש להינשא, כי ישנן נסיבות מיוחדות הקשורות בטובתו של הנער המבקש להינשא. השופט, אלון גביזון, מפרט את הסיבות שהובאו בפניו – כי קיים חשש שסבו של הנער לא יזכה להאריך ימים ולהשתתף בחתונת נכדו. על כך עונה השופט כי אין זו סיבה מיוחדת הקשורה לטובתו של הקטין. בנוסף הובעה הטענה כי הקטין עשוי להיפגע אם לא ייערכו הנישואין בקרוב, כיוון שהכלה אינה מוכנה לחכות עד שיגיע לבגרות, ועשויה לבטל את האירוסין. על כך עונה השופט כי מעבר לעובדה שהטענה לא הועלתה בתיק קודם לכן, וכי לא הוגשו ראיות התומכות בה, וכן כי בני הזוג היו אמורים קודם לקבל את היתר בית המשפט לנישואיהם, ורק לאחר מכן לערוך אירוסין. ואילו התהליך שהתרחש מעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת – דבר אשר לא ייתכן. מכל הסיבות הנ"ל דחה בית המשפט את התובענה, ואף הדגיש כי העובדה שהמבקש נמנה על בני העדה החרדית אינה משנה את החלטתו, שכן החוק בישראל חל על כל העדות באופן שווה.

    בישראל נישאים אלפי קטינים בשנה – כ-4,500 על פי נתוני הדו"ח שהפיק המרכז לקידום תיקון החוק. מתוכם כ- 90% קטינות. יש לציין כי הנתונים אינם מדויקים כלל מכיוון שבכל שנה מתרחשים מאות ואף אלפי נישואי קטינים אשר אינם מדווחים לרשויות אלא לאחר מספר שנים, וכך קשה ואף לא ניתן לעקוב ולאכוף אחר החוק.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן