ממזרים
נישואין וגירושין בישראל – על "ממזרים" בהלכה ובדין הישראלי
הערה מקדימה: ישנם זרמים רבים ביהדות, ולעתים ישנן פרשנויות שונות להלכה היהודית, מקלות יותר ומקלות פחות, אולם כאשר אנחנו מדברים על המצב המשפטי בישראל, הרי שההלכה היהודית הנהוגה ושעל פיה מכריעים בעניינים אלה ברבנות, היא ההלכה האורתודוכסית. לכן, כאשר נדבר במאמר זה על ההלכה, כמובן שהמדובר הוא על ההלכה האורתודוכסית.
מיהו ממזר?
כאמור, נישואין ו גירושין של יהודים בישראל ייעשו על פי ההלכה. ההלכה היהודית מגדירה את הדרכים בהם ניתן להינשא וכן נקבעו בה הגבלות שונות לגבי אפשרותם של אנשים שונים להינשא. כך למשל, ההלכה היהודית אוסרת על כהן להינשא לגרושה והיהדות האורתודוכסית מכירה בנישואין בין יהודים כשרים בלבד. בנוסף, ילד אשר נולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה, מוגדר כממזר.
ישנה בורות רבה לגבי ממזר ומיהותו, ולכן חשוב להדגיש כי ממזר הוא ילד אשר נולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה. כך למשל, ילד שנולד לאישה רווקה איננו ממזר, אפילו אם נולד לה מגבר הנשוי לאישה אחרת, וכן ילד שנולד לבני זוג אשר אחד מהם איננו יהודי איננו ממזר בשל עובדה זאת. אפילו ילד שנולד לזוג הורים יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים (בחו"ל, בארץ לא ניתן) איננו ממזר, גם אם הנישואין לא נערכו כדת משה וישראל.
ההשלכות של ממזרות
יכול השואל לתהות, מה לנו בשנת 2012 ולעקרונות ארכאיים ואבסולוטיים של דת שנקבעו לפני אלפי שנים? מאי נפקה מינה שמאן דהוא הוא ממזר? אלא שיש נפקות מאוד קשה וחמורה עבור הממזרים, כיוון שבישראל – במידה רבה – אין להם אפשרות לממש את זכותם לחיי משפחה עם בני זוג לפי בחירתם.
ממזר יכול להינשא – על פי ההלכה – רק עם ממזרים אחרים, וגם ילדיו וילדיהם לדורי דורות ייחשבו ממזרים. לכן, משמעות הגדרתו של מאן דהוא כממזר יכולה להיות בעלת משמעויות מרחיקות לכת. לו היו בישראל נישואין אזרחיים אפשריים, הבעיה לא היתה כל כך חריפה, אולם כיוון שהנישואין בישראל הם על פי ההלכה בלבד, המשמעות היא קשה ביותר עבור הממזר.
יחסה של הדת היהודית לעניין הממזרים הוא קשה יותר מאשר מצבם של ממזרים בני דתות אחרות. דתות אחרות המבדילות ומגנות ילדים אשר נולדו כתוצאה מניאוף, אינן מטילות הגבלות כל כך חמורות על הממזר.
מה אפשר לעשות?
היחס הקשה של היהדות יצר בעיות רבות לממזרים והיווה מקור למצוקות רבות, וכך המצב גם בישראל. בתי הדין הרבניים כמובן פוסקים על פי ההלכה האורתודוכסית ולכן הם מקפידים על קיומה של ההלכה, גם במקרים בהם הדבר מנוגד לטובת הילד. טובת הילד, באופן מובהק, היא שלא יהיה מוגדר כממזר. לכן, לאורך השנים פיתחו בתי המשפט האזרחיים פתרונות המאפשרים להימנע מקביעה, כי מאן דהוא הוא ממזר.
להבדיל מענייני נישואין ו גירושין אשר הם בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני ועל פי ההלכה, דיני המעמד האישי אינם כפופים דווקא לבית הדין הרבני. כך קורה שמקרים רבים שעניינם קביעה הלכתית מגיעים דווקא אל בית המשפט לענייני משפחה, למשל. בתי המשפט לענייני משפחה אשר פוסקים על פי החוק הישראלי שהוא דמוקרטי ושוויוני ביסודו, מפיחים רוח שונה הבאה לידי ביטוי באופן יישום ההלכה על ידי בתי המשפט האזרחיים – כדי למנוע את אותן המצוקות.
לאורך השנים, כאמור, נולדו הלכות שונות בבית המשפט האזרחי אשר באות להגן על טובת הילד שלא יהיה מוגדר כממזר. כך למשל, כאשר אב מבקש לקבוע כי ילד שנולד לאשתו איננו שלו, לא יתירו בתי המשפט להעלות את הטענה בבית המשפט ולא יאפשרו לגבר לכפות בדיקת רקמות אשר תוצאותיה עלולות להיות הרות אסון. בדיקת רקמות תותר כאשר אין חשש כי הילד יהיה ממזר. אצל זוגות יהודיים בלבד (לא מעורבים), בהם ישנו ספק לגבי האבהות של ילד, נקבעה חזקה שבפסיקה כי הילד הוא של האב ולא של גבר אחר ("רוב בעילות אחר הבעל").
בבסיס הדיון בסוגיה זאת עומדת השאלה מהי מדינת ישראל. זהו אחד המקרים המובהקים בהם "יהודית ודמוקרטית" הוא פרדוקס, אשר לא ניתן ליישב ויש צורך להכריע לכאן או לכאן. השולחנות ערוכים וכל אחד יידע בליבו אל שולחנו של מי ייסב, אולם נראה כי אם יהודים הצליחו לקיים קהילות ולהינשא משך דורות על גבי דורות גם במדינות בהם נהוגים נישואין אזרחיים, ובהתבסס על כך כי דת היא עניין של בחירה אישית – אין מקום לכלל כל כך דרקוני היוצר כל כך הרבה מצוקה גם בקרב אנשים, הרואים את עצמם יהודים (אם כי לעתים לא במובן דתי, אלא במובן לאומי, למשל), ואינם מעוניינים להחיל את ההלכה על נישואיהם.
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
ממזרים
קרא עוד
סעדים כנגד אלימות במשפחה
קרא עוד
משפחה חד הורית
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.