בין המשפט בישראל נשען על המשפט העברי, לפיכך כל זוג יהודי שנישא בישראל מחוייב לפעול על פי הדין העברי. בכל הקשור לגירושין, נדרשת הסכמה הדדית על מנת להיחשב בתור עילה לגירושין המספקת על מנת להמשיך בתהליך זה. עם זאת, במקרים מסוימים בני הזוג לא מגיעים להסכמה לגבי עניין זה (כלומר, אחד מבני הזוג לא מסכים לתת גט), ובמקרים אלה יש סיבות המתנות לבית הדין הרבני להכריע לטובת הגירושין חרף התנגדות של אחד הצדדים.
הסבר מפורט לגבי עילות שונות לגירושין
ראשית, יש להסביר על חלוקה בסיסית של עילות לגירושין: אובייקטיביות, וסובייקטיביות. האובייקטיביות אלו הן סיבות שלא תלויות באף אחד מהצדדים, בעוד שההתנהגויות הסובייקטיביות אלה הן התנהגויות של אחד מבני הזוג. העילות האובייקטיביות כוללות מומים, מחלות (בתנאי שהצד השני לא ידע עליהן לפני הנישואין, ויש להוכיח זאת). הופעת מומים ומחלות במהלך הנישואין לא מהווים עילות לגירושין, משום שמדובר בגזירת שמיים.
קיימות עילות המשותפות לגברים ולנשים כאחד: במידה והאישה שידלה את בעלה לעבור על מצוות היהדות,, זה מהווה עילה לגירושין, ובמידה עם היא שכבה עם גבר אחר ויש לכך הוכחות חותכות – הבעל לא רק יכול, אלא גם מחויב להתגרש ממנה. עורך הדין נתנאל ירימי מתמחה בכל סוגי עילות הגירושין ומיומנותו מבטיחה להביא כל הליך גירושין לסיום מוצלח וחלק.
נסיבות שונות בגינן ניתן לבקש גירושין גם במעמד חד-צדדי
אחת הסיבות הרגישות שבגינן ניתן לדרוש גירושין זוהי אין-אונות ועקרות. סירוב של האישה לקיים יחסי מין במשך יותר מחצי שנה גם מהווה הילה לגירושין. העקרות של האישה מאפשרת לבקש גירושין לאחר 10 שנים של חוסר הצלחה בלהביא ילדים. תמיד מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי, המכיר את המשפט האזרחי והרבני כאחד.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
