אדם נפטר מן העולם ומותיר אחריו נכסים, רכוש, זכויות ובמקרים מסוימים גם חובות. לעיתים, כדי לחלוק את העיזבון אותו הותיר הנפטר, מתמנה מטעם הרשם לענייני ירושה מנהל עיזבון. מיהו אותו מנהל עיזבון? מהו תקפידו ובאילו מקרים הוא מתמנה לצורך מילוי תפקידו? על כך ועוד בשורות הבאות?
על מנת להבין את תפקידו של מנהל העיזבון, נגדיר בראש ובראשונה מהו עיזבון?
עיזבון הוא למעשה מכלול הנכסים והרכוש אותם הותיר אדם מסוים לאחר פטירתו. על פי חוקי הירושה במדינת ישראל, נכסיו ורכושו של כל אדם לאחר פטירתו מתחלקים בין יורשיו, וכל זאת על סמך צוואתו. במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה מפורשת, עיזבונו מחולק בהתאם להגדרת החוק.
אם כך, מתי מתמנה מנהל עיזבון?
מנהל עיזבון, האחראי על כלל נכסיו ורכושו של הנפטר, מתמנה אך ורק במקרים בהם מתעוררים חילוקי דעות בין היורשים ובמקרים בהם לא ניתן לאתר חלק מן היורשים המופיעים בצוואתו של המנוח. מינוי מנהל עיזבון מכונה בשפה המשפטית: מינוי מנהל עיזבון זמני, והוא מונהג בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה על ידי בית המשפט. תקופת מינויו של מנהל עיזבון זמני מוגבלת לשישה חודשים במהלכם אמון מנהל העיזבון על כלל עיזבונו של הנפטר.
תקפידיו של מנהל העיזבון
מרגע מינויו של מנהל עיזבון בתיק ירושה, הוא אחראי על ניהול העיזבון בכללותו, ובין יתר תפקידיו מוגדרים הנושאים הבאים:
כינוס כלל נכסי העיזבון.
איתור היורשים המופיעים בצוואתו של המנוח.
פריעת חובותיו של הנפטר (במידה וקיימים כאלו).
הסדרת חלוקת העיזבון בין היורשים.
כמו כן, אמון מנהל העיזבון על הגשת דו"חות לבית המשפט וביצוע פעולות מיוחדות על פי הוראת בית המשפט.
מינוי מנהל עיזבון – כיצד?
כאמור לעיל, מינויו של מנהל עיזבון מתקיים אך ורק במקרים בהם מתעוררת מחלוקת בין היורשים המופיעים בצוואה, ובמקרים בהם לא ניתן לאתר חלק מאותם יורשים. לפיכך, כל יורש המופיע בצוואה או כל זוכה בצוואה על פי הוראת בית המשפט, ראשי לבקש בקשה למיניו של מנהל עיזבון לצרכי שמירה על העיזבון.
לתפקיד מנהל העיזבון יכול להתמנות אדם שחלים עליו אחד התנאים הבאים:
המנוח ציין את אותו אדם כמנהל העיזבון במסגרת צוואתו
אדם המוסכם על כלל היורשים המוזכרים בצוואה – כלל זה תקף למקרים בהם מנהל העיזבון לא הוגדר בצוואתו של המנוח
במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, רשאי להתמנות אדם המוסכם על כלל היורשים שהוגדרו כך בהתאם להגדרת חוק הירושה
מינוי של מנהל העיזבון מתבצעת רק לאחר הסכמה כללית בין כל היורשים, ורק לאחר הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון. בקשה זו מוגשת לרשם לענייני ירושה. במקרים בהם קיימים חילוקי דעות בין היורשים בנוגע לזהותו של מנהל העיזבון, רשאי אחד מהיורשים להגיע בקשה למינוי מנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה.
הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון
הגשת הבקשה למינויו של מנהל עיזבון מוגשת בשלושה העתקים, ובין יתר המסמכים המופיעים בבקשה תמצאו: הסכמה חתומה בכתב ידו של האדם העתיד להתמנות כמנהל העיזבון, הסכמה חתומה בכתב ידיהם של כלל היורשים, תצהיר המפרט את נימוקי הבקשה למינוי מנהל עיזבון ושוברי תשלום אגרות.
חשוב לדעת- בידי בית המשפט קיימת הסמכות לקבוע את זהותו של מנהל העיזבון, ובמקרים בהם קיימת מחלוקת בין היורשים בנוגע לזהותו של מנהל העיזבון הזמני, בית המשפט הוא זה הממנה מטעמו את מנהל העיזבון הזמני.
לאחר אישור הבקשה, ולאחר מינויו של מנהל העיזבון על ידי האפוטרופוס הכללי, מנהל העיזבון פועל על פי תיאור תקפידו המופיע לעיל, וכל זאת על מנת לפעול לניסוח הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים על פי דין.
הסכם חלוקת עיזבון
הסכם חלוקת עיזבון הינו הסכם משפטי הנערך על ידי מנהל העיזבון ועל ידי יורשי העיזבון, בין אם מדובר ביורשים על פי הוראת בית המשפט, ובין אם מדובר ביורשים על פי כתב צוואה. הסכם זה מתאר את אופן חלוקת העיזבון בין היורשים השונים, ובחלק מהמקרים הסכם זה יכול להכיל שינויים באופן חלוקת העיזבון כפי שמופיעה בצוואתו של הנפטר.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
