הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכמעט כל זוג שלישי מתגרש כיום בישראל. אולם ריבוי המתגרשים אינו מפחית את מורכבות התהליך – אחד הקשים, העדינים והרגישים ביותר. תהליך גירושין פנים רבות לו, ובהתאם לכך יש לטפל בכל היבטיו – הכלכליים, הרגשיים, החברתיים, האישיים והמשפחתיים. כשנושאים הרי גורל כמו ילדים ועתיד כלכלי מונחים על כף המאזניים – אסור לנהוג בפזיזות, אין הרבה מקום לטעויות, ואין להסתמך על עצות של זוגות אחרים שהתגרשו. זכרו, כשם שאף קשר נישואין אינו דומה לאחר, כך גם אין תהליך גירושין אחד הדומה למשנהו. לפיכך, יש להתייחס אליו בהתאם, כאל מסע הדורש ליווי מקצועי ואישי, אותו יכול לספק רק עו"ד לענייני משפחה, המתמחה בתחום הגירושין.
עורך דין לענייני גירושין ומשפחה, מנוסה ומיומן, יוכל לקפוץ איתכם למים העמוקים במלוא האחריות, וידע לנווט בחוכמה ובשיטתיות את הספינה שנמצאת בעין הסערה.
עורך דין לענייני גירושין ירימי נתנאל צבר ניסיון רב שנים, וניהל בהצלחה תיקים רבים ומורכבים, מאבקים מסובכים והסכמים כוללים לטווח ארוך. עורך דין ירימי מכיר ושולט לפני ולפנים בדיני הגירושין בישראל, שמורכבים מדינים דתיים הנהוגים מימים ימימה, לצד מערכת חדשה של חוקים אזרחיים ופסיקות, וכן בקי בתפיסות העולם השונות של הערכאות והשופטים הפועלים בתחום.
ניסיונו ומיומנותו בתחום הגירושין נותנים מענה והבנה של כל הרגישות והמורכבות של הנושא, ידע להשיג עבור הלקוחות את המיטב ברמה המשפטית, תוך מתן מירב ההבנה, האמפתיה והתמיכה הרגשית הנדרשות בסיטואציה כה עדינה ומסובכת גם יחד.
משרד עו"ד נתנאל ירימי – ניהול מלא של הליך הגירושין
עו"ד נתנאל ירימי מטפל בכל תיק גירושין – מתחילתו עד סופו, תוך ניהול כל התהליך האסטרטגי, וייצוג מלא של הלקוח בערכאות. כשלקוח נכנס למשרד עו"ד ירימי, מובטח לו שעורך הדין ייכנס לנעליו, ידאג לאינטרסים שלו, יעמוד על כל תביעותיו וזכויותיו – אך מבלי להלהיט ולהסית. גם במידה ויידרש מאבק, הוא יתנהל ברוח המשרד, ובאופן בו מנהל עו"ד ירימי את כל תביעות הגירושין – במקצועיות, באמצעים הוגנים, ומבלי לרדת לפסים מבישים, שעלולים להסלים את הסכסוך בין בני הזוג. כל התהליך מתנהל מתוך מגמה לשמור על כבודם של הצדדים בסכסוך, למסד את יחסיהם הטובים – הן למען ילדיהם והן למען איכות חייהם בעתיד.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
