ע"פ הדין הקיים, איזון זכויות סוציאליות (בכללן זכויות פנסיה ופרישה) אמור להתבצע במועד גיבושה של הזכות, כלומר: במקרים רבים במועד יציאת בן הזוג לפנסיה. משכך, מדובר לעיתים בהמתנה של שנים רבות.
בהסכמת בני הזוג, ניתן לערוך חישוב של שווי הזכויות הלא נזילות, נכון למועד הגט (חישוב זה נקרא היוון) ולהעביר את חלקו של בן הזוג בכספים אלה לידיו כבר בזמן הגירושין. זהו פתרון למצב שבו בני הזוג אינם מעוניינים להיות קשורים אחד בשני לאחר הגירושין.
המטרה של ההיוון היא לכמת לערך עכשווי את זכויות הפנסיה.
להיוון יש יתרונות רבים לשני בני הזוג. היתרון הבולט מבחינת בן הזוג אשר צבר את הכספים הוא, שלאחר ביצוע ההיוון, הוא לא יהיה עוד קשור בבן הזוג האחר, וכאשר יצא לפנסיה, הוא יוכל ליהנות משקט נפשי בידיעה כי הכספים המגיעים לו הם שלו. בן הזוג האחר יוכל גם הוא לחוש ביטחון, שכן הכספים ימצאו בחזקתו, והוא לא יהיה תלוי בפרישתו של בן זוגו לפנסיה.
כאמור, לצורך ביצוע ההיוון יש צורך בהסכמת בני הזוג. בהתאם לכך, ההלכה שנהגה עד לאחרונה קבעה, כי אין מקום להוון זכויות פנסיה עתידיות בהליך איזון משאבים בין בני זוג.
כך למשל, בית הדין האזורי הרבני בנתניה דן בתביעה של בני זוג שהתגרשו כדמו"י, אשר חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג- התשל"ג (1973) הקובע בפרק השני את הסדר איזון משאבים.
הצדדים נחלקו בעניין זכויות סוציאליות שנצברו או זכויות עתידיות כגון פנסיה קרנות השתלמות וכו'. התובע (הבעל לשעבר) ביקש לממש זכויות אלו, ולפחות לקבל את חלקו בזכויות אף שטרם הגיע זמן פירעונם, וזאת ע"י מינוי אקטואר שיעשה היוון של כל הזכויות ולחלקם. מנגד, האשה טענה , כי יש לממש זכויות אלו רק כאשר יגיע זמן פירעונן.
השאלה המשפטית שעמדה בפני בית הדין היתה, האם ניתן לחלק זכויות עתידיות קודם זמן פירעונן כאשר צד אחד מתנגד לכך. בית הדין השיב בשלילה, וקבע כי מדובר בזכויות אובליגטוריות, שלא ניתן לתבוע קודם זמנן. באשר לטענת הבעל, כי יצטרך לחכות שנות דור, עשרים וחמש שנים עד אשר יוכל ליהנות מכספים אלו, נקבע כי על פניה הטענה נראית מוצדקת, אולם: "מה לו לעשות, אלו הם הזכויות שלהם הוא זכאי כמו שהזכויות שוות סכום מסוים ולא ניתן לשנות את שוויין, כן מועד קבלת הזכויות הוא זמן מסוים, שלא ניתן לשינוי".(תיק רבני 1887-24-1 פלוני נ' פלונית).
ב-17 במאי 2010 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין חשוב ומהפכני, אשר בו נקבעה לראשונה בישראל חובת היוון נכסים עתידיים במסגרת איזון נכסים בין בני זוג.
בתביעה הרכושית, בימ"ש קמא הכריע לגבי איזונם או אי איזונים של פרטי רכוש שונים. בערעור, המערער בקש להשיג על קביעות ביהמ"ש, בין היתר בעניין מבנה הנגריה.
באשר למועד האיזון, ביהמ"ש המחוזי קבע כי יש טעם בטענת המערער, כי דחיית מועד איזון זכויותיה של המשיבה עם פרישתה, ללא דחיית מועד איזון הנגריה, יצר תוצאה לא הוגנת למערער. "הפתרון שהציע המערער – על דרך חלוקת הזכויות בנגירה בעין- נראה על פניו פתרון רצוי", נפסק בפסק הדין. עם זאת, ביהמ"ש סייג את קביעתו וציין כי לא יוכל לקבוע מסמרות בדבר.
בסיכום, נקבע כי כדי למנוע פגיעה לא מוצדקת במערער, יש להורות כי מועד איזון זכויותיה הפנסיוניות של האשה, כערכן במועד הפירוד, לא ידחה למועד מימושן, אלא יעשה במועד מתן פסק הדין על בסיס חוות דעת אקטוארית. (עמ"ש 510-09 פלוני נ' פלונית)
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
