רונן ושלומית התחתנו ובשמחה ואהבה בקיץ 1998. רונן הקים עסק קטן של ציוד לקייטרינג ולצידו חלום גדול להתרחבות עסקית. העסק הצליח והחלום פרח, נלקחו הלוואות מהבנקים וממקורות אחרים להגדלת העסק. בינתיים נולדו שני ילדים והמשפחה, כמו כל משפחה ישראלית ממוצעת, החליטה שהגיע הזמן לקנות דירה משלהם. משכנתא נוספה לתשלומים השוטפים. חלפו הימים והעסק של רונן נקלע לקשיים. החובות תפחו, הבנקים סגרו את הזרמת הכספים, הנושים החלו לאבד סבלנות. רקמו בני הזוג תוכנית הצלה מפני פשיטת הרגל הצפויה. הם הכינו הסכם גירושין המעביר את הדירה לידי שלומית, וכולל תשלום דמי מזונות מכובדים שישולמו מדי חודש לשלומית ולילדים. הגירושין אושרו ונחתמו והזוג המשיך את חייו בשקט ובשלווה כבימים שלפני הפרשה, רק שהדירה היתה מוגנת. האומנם? האם זה כל כך פשוט?
כולם מכירים את הנושא של נישואין פיקטיביים, שנועדו לקבל הטבות שונות כמו אזרחות מהמדינה, זכויות פנסיה ועוד. אנו מכירים אף מקרה של נישואין פיקטיביים לדיילת על מנת לקבל טיסות בחינם לרחבי העולם. גירושין פיקטיביים נעשים לרוב לשם הגנה על רכוש וממון של המשפחה מפני נושים או תביעות אחרות. הרכוש והכסף מועברים לבת הזוג וכדי לעגן את ההעברה גם מתגרשים. לעיתים נערכים גירושין פיקטיביים גם כדי להוציא מהמדינה הטבות שונות המגיעות להורה יחיד, כמו כסף מביטוח לאומי, הטבות מס, הנחות בגני ילדים, קצבת ילדים ועוד.
במקרה כזה יכולים הנושים לנסות ולהוכיח כי הגירושין הם פיקטיביים ונועדו רק כדי לחלץ את הרכוש, אולם זוהי סוגיה קשה להוכחה. יש לחקור ולמצוא ראיות מבוססות לתרמית, ולהציג לבית המשפט ראיות חד משמעיות לכך שהגירושין הם למראית עין. במידה והשתכנע בית המשפט כי כך הוא הדבר – בטל הסכם הגירושין ואין לו תוקף. לא תמיד יש לנושים את אורך הרוח ומשאבים לקיים חקירות מהסוג הזה.
האם גירושין פיקטיביים הם עבירה פלילית? בניגוד לנישואין פיקטיביים, שהם עברה פלילית מובהקת, והעונש עליהם יכול להיות שלילת האזרחות, גירוש וקנס, גירושין פיקטיביים נמצאים על הגבול הדק ושייכים יותר לתחום האזרחי. במידה והוכח כי הגירושין הם למראית עין ניתן לבטל את ההסכם. על פי חוק החוזים הסכם שנעשה למראית עין אין לו תוקף. בית המשפט יכול לחייב את בני הזוג למרות הסכם הגירושין להחזיר את החובות, ויתכן אף שיטיל קנס על הברחת כספים והטעייה. גם רשויות המס יטפלו במקרה של חשיפת ההסכם כפיקטיבי, בחומרה, כשם שמטפלים בהעלמות מס אחרות.
בעיות נוספות ונפוצות למדי במקרים שכאלו הם שגירושין פיקטיבים הופכים לפרידה ממשית, ואז נוצרת בעיה. בסיפור שפתחנו בו יש תפנית בעלילה – שלומית התאהבה בגבר אחר והודיעה לרונן כי הוא מוזמן לפנות את דירתה תוך יומיים. כן, דירתה – הדירה רשומה על שמה, הם גרושים על פי חוק ואין לרונן יותר מדי מה לעשות עם זה…
באם ירצו בני הזוג להיפרד באמת לא יוכל אחד מהם לתבוע את חלקו מחדש. ה"גירושין" כבר נעשו ותביעה שכזאת תעיר את הנושים לדרוש את כספם. אם הועבר רכוש או נדל"ן על שם ילדים במסגרת גירושים פיקטיביים והם מחליטים למכור את הנכס ולהוציא את ההורים מהבית – גם אז אין להורים עילה לתביעה. רונן פנה לבית המשפט בטענה שהגירושין היו פיקטיביים, ובני הזוג המשיכו לחלוק את משק הבית שלוש שנים נוספות. אך החלטת השופט היתה שגם אם הגירושין היו למראית עין, וההסכם היה נגוע בחוסר תום-לב, ואף ניתן אולי לבטלו, ההעברה במתנה היתה אמיתית, ואין להשיב את המצב לקדמותו.
כלומר – למרות שגירושין פיקטיביים נראים על פניו כפיתרון קסמים למצוקת חובות ובעיות אחרות, הם טומנים בתוכם צרות וסיבוכים לא פשוטים.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
