על פי הדת היהודית מחובתו של כל אב יהודי לשאת במזונות ילדיו. מדובר בחובה המוטלת על האב ואינה תלויה בדבר. אין זה משנה אם האב והאם היו נשואים, אם האב היה מעוניין בהבאת הילד לעולם, אם הוא מכיר בילד אם לאו, אם הוא בקשיים כלכליים וכד' – בכל מקרה עליו לשאת בנטל המזונות של ילדיו.
האם אכן "בכל מקרה"? מסתבר שלא בדיוק…. קיים מצב בו הילד מתנהג כלפי האב באופן שמוגדר על פי דיני משפחה כ" בן מרדן ". במצב זה יתכנו שינויים בנוגע לתשלום המזונות שהאב חייב לשלם, וזאת בהתאם להחלטת הערכאה המשפטית.
מהו בן מרדן או התנהגות מרדנית?
התנהגות מרדנית או הגדרה של בן מרדן מתייחסות למצב בו קטין נוהג באביו שלא כשורה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות מכל סוג שיש בה יחס עויין מנוכר ומחפיר כלפי האב. הצורה השכיחה והעיקרית הנה נתק וסירוב לקיים קשר עם האבזה מתבטא באי רצון מוחלט לקיים את הנחיות בית המשפט או בית הדין לעניין זכויות ביקור והסדרי ראיה. כמו כן, ישנם מצבים בהם הערכאה המשפטית קובעת, כי על הילד הקטין לחיות בחזקת האב -אך הילד מסרב למלא את הפסיקה.
כאשר הילד הקטין מגלה התנהגות מרדנית שכזו כלפי האב, ומסרב לשמור עימו על קשר, קרוב לוודאי שהוא יוגדר על פי דיני המשפחה כ" בן מורד " או " בן מרדן ". להגדרה זו יש השלכות משמעותיות לגבי חובתו של האב לתשלום מזונותיו של אותו ילד. יש לציין, כי למרות, שהביטוי מתייחס אל "בן", הרי שהכוונה לבן או לבת, ללא כל הבדל.
בן מורד – הכרזה קשה!
כאשר מתקיים מצב בו הילד הקטין מגלה התנהגות מרדנית, נדרשת הכרזה עליו ע"י בית המשפט או בית הדין כעל בן מורד. הכרזה זו אינה פשוטה כלל ועיקר והיא מאד חשובה. הסיבה לכך היא, שבמידה וערכאה משפטית מכריזה הכרזה כזו, יכול האב לבקש מבית המשפט או בית הדין ביטול של דמי מזונות ילדים, שהוא מחויב לשלם עבור אותו בן מרדן. לאחר הכרזה על בן מורד – כלכלתו של אותו קטין תיפול על ההורה האחר המחזיק בו. זאת כמובן, במידה וההורה המחזיק בו מסוגל לפרנסו ללא סיוע של מזונות ילדים. דיני משפחה מאפשרים לצמצם את חובת המזונות, או לבטלה כליל, כאשר מדובר בהכרזה על בן מורד.
בשל רגישות ומורכבות הנושא, בתי המשפט או בתי הדין מכריזים על ילד כ" בן מורד " רק במצבים ברורים וקיצוניים, שאין עליהם עוררין או ספקות. בן מרדן יוכרז ככזה, רק כאשר יוכח מעל לכל ספק כי התנהגותו כלפי האב כוללת ניכור חמור, נתק וסירוב לקשר, הכפשות ופגיעה מילולית גסה ומעליבה. כמו כן, בית המשפט נעזר בשירותי פקידי סעד, כדי לחקור ולהגיע לשורש הסיבה, שבעטייה מתנהג הילד התנהגות מרדנית. אבחונים פסיכולוגיים וסוציאליים מאפשרים לרוב לדעת, מה גרם לנתק בין האב לילד, ואיך ניתן להחזיר את היחסים לדרך היישר.
בן מורד או אב מורד?….
אחת הסיבות שבגללן בתי הדין ובתי המשפט בודקים לעומק את הקרקע שהביאה להתנהגות המרדנית של הבן, נעוצה בעובדה כי קיימים מקרים בהם הסיבה למרדנות היא התנהגות שאינה ראויה דווקא מצד האב. כלומר, האב הוא זה שיוצר את הקרע עם הילד, וגורם לו להתנהג באופן מרדני. כמובן שבמקרים אלו, הערכאות המשפטיות לא יכריזו על הילד " בן מורד ", וימשיכו לחייב את האב בתשלום המזונות לילד.
בן מורד – מה יהיה על המזונות?
כאמור, במידה ובית המשפט או בית הדין ימצא לנכון להכריז על הקטין כ"בן מורד", זכאי האב לבקש לבטל את חובתו בתשלום מזונות לאותו ילד או לפחות להקטינה. בתי המשפט ובתי הדין נמנעים ככל שניתן מביטול או הפחתת מזונות של ילד, המסרב להיות בקשר עם אביו. העובדה, כי מדובר בסה"כ בילד, שעדיין לא בשל מספיק לקבל החלטות בתבונה, גורמת לבית המשפט לשקול היטב את החלטתו בטרם הכרזה על בן כמורד, מחשש כי הכרזה שכזו תוביל לקרע גדול יותר בין הבן לאב.
בתי המשפט ובתי הדין בוחנים גם את התנהגות ההורה, שהילד נמצא תחת חזקתו. לעיתים אותו הורה הוא הגורם לפגיעה בקשר בין הילד לאב. במידה ואכן אלו פני הדברים, יחליט בית המשפט להקטין את גובה המזונות, והאב יישא רק בגובה תשלום עבור צרכיו הבסיסיים של הילד. בכך "מעניש" בית המשפט את ההורה האחר, שהילד בחזקתו, ומעביר אליו חלק מנטל התשלום שהיה מוטל קודם לכן על האב.
במקרה כזה, במידה וההורה (המחזיק בילד) אינו מסוגל לעמוד בפרנסת הילד (כתוצאה מה"עונש") ההורה השני יצטרך להשלים את צרכי הילד מתוקף דין צדקה, וגם זאת רק במידה שההורה שמשלם זאת, נמצא במצב כלכלי שמאפשר לו לעשות זאת.
יש לציין, כי הפחתת דמי מזונות ילד יכולה להיות זמנית. אם התנהגותו של הילד משתנה לטובה, בית המשפט יפסוק על השבת תשלום מזונות הילד למצב רגיל, ללא כל הפחתה.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
