הליך גירושין מה עושים?
כשהתחתנתם זה באמת היה נראה כמו משהו שימשך לנצח. האהבה פרחה והכל זרם על מי מנוחות. לכן, קצת קשה להאמין שכעת אתם עומדים לפני החלטה להתגרש ולפנות כל אחד לדרכו.
תהליך גירושין, על אף שהפך להיות מאוד נפוץ ולעיתים אפילו מקובל, עדיין נשאר קשה וכואב. וגם אם לא נודה בזה, הוא תמיד ישאיר אותנו עם חור קטן בלב. אבל לפעמים אין ממש ברירה וכשהקשר הופך לנטל, עורך דין גירושין ירימי נתנאל נמצא כאן כדי לסייע לכם לצאת מהתסבוכת, לקבל את דמי המזונות ואת הנכסים המגיעים לכם לפי חוק.
למי אפשר לפנות?
ההחלטה להתגרש יכולה להגיע בפתאומיות או לאחר תהליך מתמשך. בכל מקרה כשזה קורה צריך להיות פרקטיים ויעילים ולצורך כך עדיף לפנות לצד שלישי שינהל תהליך גירושין, במקרה שלנו עורך דין. להלן השלבים העיקריים שבהם תיתקלו בבואכם בשערי הגירושין:
- אם רק בן/בת הזוג מעוניינים להתגרש, קיימת אפשרות להגיש בקשה לשלום בית. בית הדין לא יכול לכפות זאת ולעיתים מדובר בצעד טקטי של הבקשה.
- אם ההחלטה הינה משותפת אזי ניתן להגיע להסכם גירושין על ידי גישור או טוען רבני, או בסיוע של עורך דין.
- ניתן כמובן להגיע להסכם עצמאי, אך לא מומלץ לעשות זאת. ההסכם אליו תגיע יהיה מחייב ולכן עליו להיות בור ומוקפד. ללא פרשנויות ועם אפשרויות לשינו במידה ונחוץ. עורך דין מקצועי ידע לנסח את ההסכם בשפה משפטית ונכונה.
- רוב ההסכמים מתייחסים לכמה נושאים עיקריים בהם מזונות ילדים, הסדרי משמורת, חלוקת הרכוש בין הצדדים ובסופו שח דבר הגט.
- לאחר שהגעתם להסכם וחתמתם עליו יש להגישו לבית דין לענייני משפחה או רבני והוא יאשר אותו וייתן לא תוקף משפטי מחייב.
- השלב האחרון הוא טקס הגט שמתקיים בבין הדין הרבני. הטקס בעל חשיבות דתית אך הוא הינו קצר וממצה.
טרום גירושין
יש לציין שכיום בני זוג אשר מחליטים להתגרש מחויבים לפנות לגישור על מנת לנסות לפתור את המצב בזמן קצר יותר ובפחות עלויות כספיות. בכל מקרה, כל הסכם גירושין הוא ספציפי למקרה המדובר ותואם את נסיבותיו השונות של בני הזוג.
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
פגישות ייעוץ
קרא עוד
הליך גירושין מה עושים?
קרא עוד
רוצה להתגרש פנו עכשיו לעו"ד גירושין
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.