כאשר בני זוג מתגרשים, פעמים רבות נוצר מצב בו אחד מבני הזוג תלוי במידה רבה בבן הזוג האחר כדי להתפרנס. במצבים אלה ניתן לחייב בן זוג במזונות בן הזוג השני. בנוסף, ככל שישנם ילדים משותפים, הרי שהאחריות לכלכל את הילדים מוטלת על כתפי בני הזוג כאחד, גם אם הם מעוניינים להיפרד. מטרת הסכום היא לאפשר את המשך הקיום ברמת החיים האפשרית. כיוון שנשים, לרוב, הן אלה אשר נזקקות למזונות מהבעל, אשר הוא המפרנס בדרך כלל, נקראים מזונות מסוג זה מזונות אישה, ואילו המזונות שנועדו לילדים מכונים מזונות ילדים. מזונות האישה, להבדיל ממזונות הילדים, משולמים עד לפקיעת הנישואין. לאחר מכן אין בני הזוג חייבים לכלכל זה את זה. כאשר מוגשת תביעה ל גירושין וככל שבני הזוג חיים בנפרד, ויש בכך צורך, ניתן לבקש כי בית המשפט יפסוק מזונות זמניים עד להחלטה אחרת, ככל שהדבר דרוש, ולאחר מכן כי בית המשפט יקבע את המזונות הקבועים. לאור התפיסה, כי מדובר בסה"כ בכסף, ובמקרה הגרוע ניתן יהיה להחזיר סכומים גדולים מדי ששולמו, ולאור הדחיפות שיש לעתים בפסיקת המזונות הזמניים – מוסמך בית המשפט לפסוק מזונות על בסיס כתבי הטענות בלבד.
חשוב להבין, כי במצבים כאלה בהם בני הזוג אינם גרים עוד יחד ומתחילים הליך גירושין, נכפות על בני הזוג עוד הוצאות רבות מלבד ההוצאות השוטפות כגון שכ"ד וכו', כגון הוצאות המשפט, ובמקרים בהם מי מבני הזוג איננו מתגורר בבית המשותף – גם שכר דירה נוסף לדירה אחרת. משמעות הדבר כי בימים אלה הנטל הכלכלי על שני בני הזוג ועל בן הזוג שפרנס את המשפחה הוא גדול יותר מאשר בימים כתיקונם, ולכן, חשוב כי ההחלטה תהיה החלטה מאוזנת.
עיון מחדש וערעור
כאשר אחד הצדדים מוצא עצמו מקופח בצורה משמעותית על ידי החלטת בית המשפט, עליו להעלות את הטענות בהזדמנות הראשונה. מאידך, עיון מחדש ניתן לבקש רק ככל שחל שינוי משמעותי בנסיבות העניין. חשוב להבין כי "עיון מחדש" הוא פרוצדורה שאיננה אפשרית במקום שלא היה שינוי משמעותי ביותר בנסיבות המקרה.
עיון מחדש משמעו, כי בית המשפט, שנתן את ההחלטה, יבדוק את ההחלטה שוב, ויחליט אם יש מקום לשנותה בהתאם לטענות שמעלה בעל הדין בפניו. ככל שבעל דין חושב שהחלטה היא שגויה, עליו לערער עליה. סדרי הדין אינם מאפשרים ערעור בזכות על החלטה כזאת, ולכן עומדת בפני בעל הדין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור אפשר להגיש גם על החלטה הדוחה בקשה לעיון מחדש.
להבדיל מערעור על פסק דין – כלומר החלטה המסיימת את ההתדיינות בין הצדדים לחלוטין, אשר ערעור עליו הוא בזכות, ערעור על החלטה אחרת בהליך אזרחי טעונה קבלת רשות לערער. המדובר למעשה, במשוכה נוספת אשר על בעל הדין אשר מעוניין לערער לעבור. עליו לקבל רשות מבית המשפט לערער. כאשר מחליט בית המשפט להתיר את הערעור, הוא מוסמך לראות בכתב בקשת הרשות לערער כבערעור עצמו, ולהחליט על פיה.
לבדוק דרכים אחרות לפתרון
חשוב להבין, כי רשות ערעור אינה ניתנת בדרך כלל, ולכן לא בטוח כי בעל דין, אשר רוצה להשיג על החלטה כלשהי, יוכל לעשות זאת. משמעות הדבר היא כי במידה רבה, כתבי הבקשות והטענות הראשונים, המוגשים בעניין זה, מכריעים במידה רבה את המזונות הזמניים, וכי האפשרות להשיג או לערער על ההחלטה היא רחוקה ואיננה סבירה.
כיוון שהליכי גירושין עלולים לארוך זמן רב (לעתים שנתיים ויותר) ובשל העובדה שציינו לעיל על הנטל הכלכלי המוגבר בעת גירושין על בני הזוג, יכולות להיות להחלטה בדבר מזונות זמניים משמעות קשה על יכולתו של מי מבין בני הזוג להתפרנס ולהתקיים – ולמשך תקופה ארוכה למדי. כל אלה כמובן בנוסף למשמעויות האחרות של התקופה הזאת, אשר יכולה להיות קשה ביותר לשני בני הזוג מבחינה רגשית.
ככל שבני הזוג יכולים להגיע להסכמות באשר למזונות ולאופן ביצוע הגירושין וחלוקת הרכוש, כך שלא יהיה צורך בהכרעת בית המשפט, כך ניתן לסיים את הליך הגירושין בקלות ובמהירות רבה יותר. יש להביא זאת בחשבון בטרם הפנייה לבית המשפט. לכן, כדאי להיוועץ בעו"ד ואולי אף לבדוק אפשרות לקיים גישור בין בני הזוג, כדי לגבש הסכם גירושין, במקום לפנות אל בית המשפט להכרעה.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
