כאשר מתחילים ללוות כל תהליך גירושין במשרד עו"ד ירימי – מתייחסים אליו ברצינות ובכובד ראש. לפיכך בשלב ראשון, מתקיימת פגישת ייעוץ, המהווה בסיס להתוויית התהליך המורכב העתיד לצאת לדרך. רגע לפני הזינוק, חשוב לבדוק הכל, החל ממצבם וממטרותיהם של "הרצים" ועד למצב "המסלול". כך ניתן יהיה להכיר את הדרך על כל המעורבים בה, להימנע מהפתעות לא נעימות, ולהצליח לעבור את כל המשוכות – כדי להגיע אל קו הגמר עם התוצאות הטובות ביותר.
פגישה … ולא חצי פגישה!
פגישת הייעוץ היא פגישת הכנה, פגישת לימוד, פגישת אפיון, פגישה מלאת תכנים ומשמעות, שמטרתה לאסוף את מלוא הנתונים על הלקוח, משפחתו, עבודתו, מערכות יחסיו, חייו… וכמובן כל פרט שקשור, ישירות או בעקיפין, לגירושין שלו. לפיכך, לא מדובר בפגישה חפוזה, התחומה בזמנים. מדובר בפגישה, שיכולה להימשך מספר שעות, ושיש להתכונן אליה היטב ולהקדיש לה את מלוא הזמן והסבלנות – מצרכים חשובים בתהליך הגירושין.
להיפגש עם כל העובדות – לגבש את כל התכניות פגישת הייעוץ מהווה את ההיכרות הראשונית, אך העמוקה, של הלקוח ושל עו"ד ירימי ומשרדו. בפגישה זו שני הצדדים, עוה"ד והלקוח, מציגים את מרכולתם ללא כחל וסרק, שכשכל הקלפים גלויים. הלקוח, העומד בפני תהליך הגירושין, פותח בפגישה זו את סגור ליבו, ומספק לעוה"ד את מלוא הנתונים על חייו: היסטוריה תעסוקתית, עבר אישי עם דגש על משפחת המקור, מצב כלכלי, הישגים והצלחות, משברים וכישלונות, מחלוקות, הסכמות, השתלשלות הזוגיות וסגנונה, וכל הקשור בסכסוך הנוכחי. כמו כן, מציג הלקוח את ציפיותיו מהליך הגירושין, ומבהיר כיצד הוא רואה את עצמו מול הסערה המתרגשת ובאה, בהיבט התנהלות עם בן הזוג, הילדים ועוד.
עו"ד ירימי שם לעצמו מספר מטרות אותן הוא מבקש להשיג במסגרת פגישת הייעוץ:
להציג את דרך העבודה של המשרד – הטיפול ההוליסטי, האני מאמין, התפיסה, ואופי הליווי של התהליך.
למצוא ולבסס את האג'נדה של הלקוח – אם היא קיימת, או לבנות לו אג'נדה ברורה בהתאם לאישיותו ולמצב הנתון. אג'נדה זו תלווה את תהליך הגירושין מתחילתו ועד לסיומו.
לחשוף את הלקוח למציאות המשפטית והעובדתית, גם במקרים שהיא אינה לטובתו. להשמיע בפניו את מה שנוח או לא נוח לו לשמוע, להעמיד אותו בפני כל
הסיכונים, ולהציג בפניו את סיכויי ההצלחה שלו להשיג את מטרותיו בתהליך הגירושין.
להתחיל בגיבוש אסטרטגיה ייחודית למקרה הנתון, מתוך הכרה והבהרה שכל מקרה שונה ממשנהו ולכן נדרש לו טיפול שונה. כל תיק גירושין צריך להיות מטופל לגופו, עפ"י השותפים והנתונים הספציפיים.
ליצור יחסי אמון עם הלקוח, ולתת לו את הביטחון וההבטחה, שהוא יזכה לליווי המקצועי והאישי – הצמוד, האוהד, הממוקד והנחוש ביותר.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
