החוקרים פרופסור רוזן צבי ז"ל, ודוקטור שחר ליפשיץ חקרו את נושא המוניטין כנכס משפחתי, הגיעו למסקנה דומה המראה כי המוניטין האישי ו/או הנכסים שנצברים בקריירה, נחשבים לנכסים ברי חלוקה, ויש לאזנם בין בני הזוג.
על מסקנות החוקרים בנושא
בספרו "דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול", קבע פרופסור רוזן- צבי כי קניין ונכס בהגדרתם המקורית, אל להם להגביל את ההגדרה של רכוש משותף בין בני זוג. לטענתו, יש לפעול בפשרנות ולהרחיב את המונח "נכס" באופן שינטוש את המסגרת הדווקנית והמושגית של המונח במובנו המסורתי. לטענתו, חשוב שהפרשנות תהיה תכליתית, ותשרת את עקרון השיתוף שעומד בבסיסו של רעיון החלוקה או האיזון של נכסים ומשאבים, ולפיכך מגיע למסקנה גורפת כי גם מוניטין נחשב לנכס שיש לאזנו בין בני זוג בעת גירושין.
דוקטור ליפשיץ, במסגרת מסתו "דיני זוגיות חילוניים", הגיע גם הוא למסקנה דומה, וקבע כי הימנעות מהכללה של נכסי הקריירה במסה של כלל הנכסים המיועדים לחלוקה, גורמת על פי רוב לכך שלמרות הרצון לבצע חלוקה שוויונית של נכסים, בן הזוג שלא פיתח נכסי קריירה נפגע כלכלית מהגירושים.
המחשבה שמאחורי התפיסה כי מוניטין (כמו תארים, דרגות מקצועיות ועוד) הינו נכס משפחתי, היא הרצון לאזן בין שני הצדדים על מנת שיסיימו את הנישואין במצב כלכלי דומה, ועם אותן אפשרויות, כך מתאר בפסיקותיו כבוד השופט שוחט. אין המשמעות של איזון כזה חלוקת נכסים שווה, המהווה תנאי סף, אלא שבמקרה שבו בן זוג אחד היה לאורך שנות הזוגיות עקר/ת בית, והשני בעל קריירה בעל הכנסה קבועה צפויה ועתיד מקצועי, הרי שביצוע חלוקה שווה אין משמעו חלוקה שוויונית והוגנת.
מוניטין כנכס משפחתי – חתירה לשוויון
ההתייחסות אל מוניטין כאל נכס משפחתי, מטרתה לעודד שוויון בין בני הזוג, ואילו מערכת החוק מנסה לעדכן את דיני הרכוש בהתאם לרעיון זה. כבוד השופט שוחט תיאר בפסיקותיו את ההבדלים שבין בני זוג, כאשר אחד מהם מגדיל את ההון האנושי שלו, ואילו השני נשאר בבית לגדל את הילדים ומקדיש עצמו לרווחת המשפחה. בן הזוג שנשאר בבית, פוגע בכושר ההשתכרות שלו בהווה ובעתיד, וגורם לירידת ההון האנושי העצמי שלו, ותוהה השופט האם גם במקרה כזה די בחלוקה שווה בשווה, כאשר למעשה חשוב לתת את המשקל הנכון למצבו של בן הזוג ולהתייחס גם לנחיתותו האישית ולנטלים האישיים שעל כתפיו לאחר הפירוד, על מנת לייצר שוויון בתוצאות.
גם כבוד השופט גרניט הסתמך בפסיקתו על דיעותיו של ד"ר ליפשיץ והתחשב בצורך לפצות את אותו בן זוג שנשאר בבית, כדי לאפשר לבן הזוג השני לפתח קריירה ולהגדיל הכנסות. ניתן לומר, כי ההתייחסות למוניטין כאל נכס משפחתי היא נסיון לייצר חלוקת רכוש שוויונית אמיתית, לא רק של הנכסים הממשיים.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
