"זכותו של כל קטין להביע רגשותיו, דעותיו ועמדותיו ולהישמע בחופשיות בכל עניין מענייני המשפחה שלפיו חוק זה, הנדון בבית המשפט לענייני משפחה והנוגע לו." (מתוך הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – השתתפות ילדים בהליכים הנוגעים להם), התשס"ט–2009)
ניצני מגמה חדשה הולכים ומתפתחים בעולם הליכי הגירושין. ההכרה כי הליך גירושין הוא הליך משפחתי, ולא רק זוגי, תופסת מקום רב יותר גם בבתי המשפט והמחוקקים. גוברת ההבנה כי ההתייחסות לילדים צריכה להיות כאל בני אדם בעלי דעות, צרכים ורגשות עצמאיים ואחראיים, יחד עם ההתפתחות בשמירה על זכויות הילד באופן כללי.
אם בעבר היתה בהחלטות הגירושין התחשבות בטובת הילד, ובזכויותיו, כיום הולכת ונפתחת האפשרות לשיתוף הילד בקבלת ההחלטות הנוגעות אליו בתהליך הגירושין.
הדבר מתבטא בכמה מישורים: במישור החוקי ישנה הצעת חוק של ח"כ דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, ועפו אגבאריה משנת 2009 המבקשת לקבע באופן משפטי את הליך שיתוף ילדים בקבלת ההחלטות הנוגעות להם, בגירושין בפרט. בנוסף, בדו'ח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות כב´ השופטת סביונה רוטלוי נכתבו המלצות לעיגון שיתוף הילדים בחקיקה, וכן החלה תכנית נסיונית להקמת מחלקות לשיתוף ילדים בבתי המשפט (מש"י), עבור ילדים בני 6-18, בהשתתפות עובדות סוציאליות ופסיכולוגים, אשר במסגרתה הוזמנו ילדים להשמיע את דעתם ורצונותיהם שנלקחו בחשבון בקבלת ההחלטות בהסדרי המשמורת השונים.
בעקבות התכנית הנסיונית הופקו לקחים וחלו שיפורים שונים ופיתוח של המגמה, ובהערכה זמנית של התכנית קבעו אנשי מקצוע כי היא אכן תורמת ובעלת ערך לשיפור מצבם של הילדים.
בדרך הגישור, המהווה לעיתים אלטרנטיבה למי שמבקש להתגרש בדרך של משא ומתן על פתרון הסכסוך ללא התערבות משפטית, גם כן חלה גדילה בשיתוף הילדים. במסגרת תהליך הגישור פעמים רבות יוזמנו הילדים להשתתף בפגישה, להשמיע את קולם, ואף להיפגש ביחידות עם המגשר/ת, בצורה דיסקרטית ומכבדת, על מנת לעמוד בצורה מדויקת ככל האפשר על רצונותיו וצרכיו של הילד ולתת להם מענה. ישנה חשיבות בשיתוף הילדים בפגישות גם בכך שהילד נחשף לעובדה שהוריו לוקחים בחשבון את טובתו ודעתו חשובה להם.
במישור הפסיכולוגי, גוברת התפיסה כי הליך גירושין עשוי לסכן את אמון הילדים בעולם המבוגרים, ואת האמון בעצמם כאישיות בעלת ערך והשפעה על המציאות, מתוך כך שנלקחות החלטות רבות משמעות באשר אליהם – מגורים, מבנה המשפחה, מצב כלכלי, משמורת והסדרי ראייה, שינויים קריטיים בחייהם קורים, שינויים שאינם נתונים בידיהם. הבחנה זו מובילה לעידוד ההורים, על מנת להקל על הילדים את ההתמודדות ולצמצם את הפגיעה, לשתף את הילדים בקבלת ההחלטות, לספק להם במידת האפשר אינפורמציה שתפזר את הערפל בנוגע לעתידם, לעודד אותם להשמיע את קולם ולהקשיב להם, לתת להם תחושה של שליטה – אם גם חלקית – במצב, ושיש מי ששומע את קולם ומתחשב בו, וכן להימנע משימוש בילדים ככלי משחק ומניפולציות בתהליך הפרידה.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
