גירושין זהו שלב לא פשוט ביותר בחיים של כל זוג. פעמים רבות מדובר במצב שבו האהבה נגמרה והשניים רוצים לפנות איש לדרכו. במקרים אחרים מדובר במצב פיתאומי של בגידרה או אירוע מצער אחר שהביא לסוף מערכת היחסים בין השניים. עד כמה יהיה קשה התהליך תלוי במידה רבה גם בבני הזוג עצמם, אך גם בעורך הדין שנבחר על מנת לסייע להם לנהל את העניין בצורה שתאפשר לכל הצדדים לשמור על הזכויות שלהם – וגם על השפיות.
כדאי מאוד למצוא עורך דין שקודם כל מעורר סימפטיה בקרב שני בני הזוג. במידה והמצב הגיע לכך שבני הזוג לא מצליחים להסתדר ולהגיע להחלטות לטובת הילדים באופן עצמאי – אז כל צד לוקח עורך דין מתאים. עם זאת, חשוב מאוד שהשאיפה של כל עורך דין תהיה לשמור על האינטרסים של בני הזוג עצמם – וגם של הילדים. ניתן לראות זאת באמצעות פסקי הדין שהושגו על ידי עורך הדין באופן אישי, או של עורכי דין שעובדים תחתיו, על מנת לראות האם מדובר באדם שתומך באינטרנסים שהכי חשובים לכם.
באלו הליכים משתתף עורך הדין?
לאחר שמצאתם עורך דין גירושין מתאים, חשוב לזכור שהוא עשוי לייצג אתכם בנסיבות רבות, גם בבית הדין הרבני, גם בבית הדין לענייני משפחה, גם במסגרת גישור, במידה ותעדיפו לסיים את העניין מחוץ לכתליו של בית דין כלשהו. במידה ומדובר במסלול הארוך ביותר, הוא יכלול פתיחת תיק גירושין, התנהלות בהקשר של משמורת על הילדים וחלוקת רכוש ועוד. עורך הדין נתנאל ירימי פועל בתחום הגירושין מזה שנים רבות ומסוגל לספק את השירות האיכותי והמקצועי ביותר בתחום, ולעשות זאת תוך שמירה על האינטרסים של המיוצגים וילדיהם. לקבלת ייעוץ ופתיחת תיק גירושין – השאירו הודעה באתר כבר עכשיו.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
