האם מגשר צריך להיות אובייקטיבי? מיהו המגשר הטוב? האם אפשר להתמנות כמגשר אם מכירים את אחד או שני הצדדים? האם מגשר יכול להיפגש לבדו עם אחד הצדדים? בדרך כלל, כאשר פונים לעורך דין, הלקוח יודע שטובתו היא אחד העקרונות המנחים אותו והמחייבים את עורך הדין בביצוע תפקידו. עורך הדין מחויב ללקוח מכח כללי האתיקה והוא מפוקח על ועדות האתיקה והדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
לא קשה להיות מגשר בימינו. כיוון שמדובר בתפקיד שמהותו לסייע לצדדים ולהנחות כדי להגיע להסכם אשר יסיים את הסכסוך ביניהם – מבלי להיזקק למשפט ארוך, על כל המשאבים הכרוכים בכך: הן מהצדדים (אגרות, שכר טרחת עורכי דין וכו') והן מהמדינה ומערכת המשפט (זמן שיפוטי, עומס, משפטים ממושכים לבירור כל סוגיה וכיוצא באלו). על מנת להיות מגשר הכלול ברשימת המגשרים שבתי המשפט מפנים אליהם, על אדם להיות בעל תואר אקדמי, בוגר קורס גישור בן 60 שעות ולהיות בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בתחום העיסוק שלו. אולם, כאמור מדובר ברשימת המגשרים אליהם מפנים בתי המשפט סכסוכים. ניתן לעסוק כמגשר גם ללא עמידה בתנאים האלה.
מהם הכללים המשפטיים אליהם כפוף המגשר?
מה קורה כאשר בני זוג פונים אל עורך דין יחדיו כדי שיגשר ביניהם ויסייע להם להגיע להסכם גירושין? אילו חובות קיימות מצד המגשר כלפי כל אחד מהצדדים? ישנן תקנות המגדירות מספר חובות: ראשית, כי כל מידע הנמסר למגשר במסגרת הליך הגישור הוא חסוי לחלוטין ולא ניתן לחשוף את המידע הזה לאף גורם שאיננו קשור להליך הגישור. המגשר מחויב בתקנות גם לנהוג בהגינות כלפי הצדדים להליך וכך למשל הוא מחויב שלא למסור לצד השני פרטים שצד אחר ביקש שלא ייחשפו בפני הצד השני.
האם אדם יכול להיות מגשר כאשר יש לו קשרים לאחד מהצדדים?
לכאורה, כן. לכאורה, משום שהגם שהמגשר מחויב בכל מקרה לפעול בהגינות כלפי הצדדים לגישור, הרי שככל שיש בינו ובין אחד הצדדים קשר, התקנות קובעות כי על המגשר לסרב להתמנות כמגשר במקרה כזה. מגבלה נוספת שמוטלת על המגשר הוא כי אסור לו לייעץ לצדדים לגישור בכל נושא מקצועי שאיננו בתחום ההתמחות המקצועית שלו.
כדי להבטיח שהמגשר לא יהיה בעל עניין בגישור, הרי שהמגשר לא יכול להיות צד להסכם והסכם הגישור לא יכול להצמיח זכויות למגשר. שכרו של המגשר משולם מראש ללא קשר לתוצאות הגישור, כך שהצדדים יכולים להיות בטוחים שלמגשר אין משוא פנים כלפי אחד מהצדדים.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
