בשנים האחרונות בתי המשפט מקדמים מהלכים שתכליתם לנתב תיקים מדיונים בבית המשפט אל שיטות המשפט האלטרנטיביות. היתרון של שיטות המשפט האלטרנטיביות הוא בכך שהן חוסכות את זמן השיפוט העיקרי, אולם לכל אחת מהשיטות גם יתרונות נוספים משל עצמה. הגישור, שהוא אחת השיטות האלה הוא ייחודי משום שהמגשר איננו מוסמך לסיים את הסכסוך בהחלטה שלו. המגשר בעצם מנחה את הצדדים כדי לעזור להם לפתור את המחלוקת בעצמם. הדבר מעלה מספר סוגיות ייחודיות, כגון: סודיות, חיסיון, ניטראליות ושאלות אתיות בגישור. להלן נסקור חלק מהן.
סודיות וחיסיון בגישור
הכלל הבסיסי בכל הנוגע למשאים ומתנים מחוץ לכותלי בית המשפט הוא שכל מה שנאמר בהם הוא אך ורק למטרת המשא ומתן ואי אפשר לחשוף אותו בפני בית המשפט. הוא הכלל לגבי דברים המוצגים בפני בורר ואף בפני מפשר, אולם בגישור עולה סוגיה מעניינת: המגשר יכול לעתים להיפגש עם הצדדים לבד ובנפרד. מה קורה כאשר אחד הצדדים מבקש להציג בפני המגשר מידע ומבקש שהמידע לא ייחשף בפני הצד השני? האם המגשר יכול לשמוע את המידע הזה במעמד צד אחד או לא?
מחד המגשר כבול בחובת נאמנות לשני הצדדים ונראה כי, על פניו, יש סתירה בין שתי חובת הנאמנות והאפשרות שהמגשר ייחשף למידע אשר יוצג בפניו על ידי צד אחד תוך התחייבות שלא לחשוף את המידע הזה כלפי הצד השני. מאידך, הואיל וממילא המגשר חב בחובת נאמנות לשני הצדדים, הרי שניתן לחשוף בפניו מידע מתוך האמון שנותנים בו הצדדים כדי לקדם את המשא ומתן. המידע הזה שיועבר למגשר מאפשר לו לכוון את הצדדים ביעילות רבה יותר. כיוון שהמגשר איננו מכריע בסוגיה, אלא רק מנחה את הצדדים – ניתן לחשוף בפני המגשר את הדברים הללו.
ניטראליות
בהמשך לאמור לעיל, עולות שאלות של ניטראליות המגשר: האם מגשר חייב להיות נטרלי? אם המגשר איננו כשופט הדן בסוגיה שבפניו איזה פסול יש בכך שיכיר היכרות מוקדמת את אחד הצדדים? הפסול טמון בכך שבכל זאת המגשר לא צריך לייצג את האינטרסים של אף אחד מהצדדים, אלא רק לסייע לצדדים לגבש הסכם שיסיים את ההתדיינות ביניהם. כאשר המגשר קרוב לאחד הצדדים, הרי שהוא לא יכול לבצע את תפקידו בלי להיות מושפע מהיכרותו. הדבר גם עלול לפגוע באמון שנותנים בו הצדדים וכתוצאה מכך בהליך הגישור כולו.
האמון הוא המפתח
האמון שהצדדים נותנים במגשר הוא המפתח להצלחת הגישור. אלמלא הצדדים פנויים לחלוטין לסמוך על המגשר. כדי שיוכלו לסמוך על המגשר, צריך להבטיח לצדדים ראשית כי כל מידע שיימסר למגשר במסגרת הליך הגישור לא יוכל לפגוע בהם במקרה שהגישור ייכשל והצדדים ימצאו את עצמם זה מול זה בבית המשפט. הסודיות והחיסיון מבטיחים את האינטרס הזה של הצדדים. הנאמנות של המגשר לצדדים יחד עם היותו נטרלי ולא קשור לאחד הצדדים – מבטיח כי הצדדים יכולים להרגיש בנוח לחשוף את הפרטים מול המגשר – וגם זה תנאי להצלחת הגישור.
המגשר לא יכול לכפות הסדר על הצדדים ולכן, קריטי שהצדדים יוכלו להיעזר במגשר ללא כל חשש לצורך הליך הגישור ולהבטחת הצלחתו.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
