משמורת משותפת משמעותה חלוקה שווה של נטל הטיפול השוטף והיומיומי בילדים, בשונה ממשמורת קבועה, בה הילדים נתונים רוב הזמן תחת משמורת של אחד ההורים בלבד (לרוב תהיה זו האם), והקשר עם ההורה השני יוסדר באמצעות הסדרי ראייה. כך נוצר מצב בו לילדים שהוריהם בחרו במשמורת משותפת יש בעצם שני בתים.
למשמורת משותפת יתרונות רבים, ביניהם אחריות שווה של שני ההורים בגידול הילדים, ושוויון במקום שהם ממלאים בחיי הילדים. הילדים נשארים בקשר הדוק עם שני ההורים שמעורבים בחיי הילדים באופן שוטף, ובעצם זוכים בשני ההורים כדמויות משמעותיות בחייהם. החסרונות העלולים לעלות לגבי משמורת משותפת הם אי מוכנות של ההורים לשיתוף פעולה הדוק מהסוג הנדרש במשמורת משותפת. אם שני ההורים אינם מחוייבים במידה שווה למעורבות ולקיחת אחריות על הילדים יכולות להיווצר בעיות. כמו כן הילדים נודדים באופן יומיומי כמעט בין שני בתים, ועלולים לחוות חוסר בבית קבוע, יציב ושיגרה בסיסית. כאשר היחסים בין ההורים נמצאים בקונפליקט חמור או בנתק, קשה מאד לקיים משמורת משותפת.
בישראל הכרעת בתי המשפט לטובת משמורת משותפת אינה נפוצה, בגלל החסרונות המוזכרים. בית המשפט צריך להשתכנע כי משמורת משותפת תתאים לטובת הילד, וכי שני ההורים מסוגלים לעמוד במחויבות הכרוכה בכך, וכי יחסיהם מאפשרים שיתוף פעולה יומיומי שיתמוך בדבר. ההסדר כפוף להסכמת שני בני הזוג, ובית המשפט בודק האם קיימת היערכות להסדר.
שיגרת המשמורת המשותפת עלולה לעלות בתיסכול ובקונפליקטים לא פשוטים. על מנת שההסדר יעבוד יש להניח בצד הרבה רגשות שליליים וליצור יחסי עבודה יעילים עם האקס. יש לשמור על עקביות ועל קור רוח ולדעת לנתב את הקשיים לפתרונות בהם טובת הילד נמצאת בראש.
הצעד הראשון לקראת מוכנות להסדר שכזה צריך להיות מהפך מחשבתי ורגשי של ההורים. הסדר משמורת משותפת כרוך במפגשים וקשר שוטף עם בן הזוג לשעבר. זה עשוי להיות מתיש וכואב מבחינה רגשית. על ההורים ליצור גישה חדשה בה הקשר עם האקס הופך לקשר חדש לגמרי. כבר לא על בסיס זוגיות אלא על בסיס הורות בלבד. הבאנו כאן מספר דרכים לסייע ביצירת משמורת משותפת:
התמודדות עם רגשות קשים: זיכרו כי טובת הילד קודמת לכל. מצאו דרכים לפרוק את הכעס, התסכול והכאב שלא מול הילד (חברים, מטפלים, אפילו חיות מחמד יכולים לעזור). שימו לב לרגשותיכם והתנהגותכם, שימו לב לגופכם – הרפו אותו ונישמו נשימות עמוקות.
זיכרו כי לילדכם יש זכות לשני הורים, והם אינם צריכים לבחור צד
אל תשתמשו בילדים כשליחים. אם יש לכם מסר לאקס פנו אליו ישירות או מיצאו דרכים אחרות לתקשר.
עליכם לקיים תקשורת שוטפת עם האקס. משימה זו עשוייה להיות קשה מאד לפעמים ולכם צריך למצוא את הדרך הקלה ביותר. אינכם חייבים להיפגש פנים אל פנים. אפשר לדבר בטלפון או לתקשר באמצעות מיילים. הדרך הטובה ביותר היא ליצור אווירה עסקית – נייטרלית ככל האפשר. דמיינו שאתם מדברים עם עמית לעבודה, כאשר העסק שלכם הוא גידול הילדים. הקדישו מחשבה רבה ויסודית לעניינים לוגיסטיים כאשר אתם בונים את המשמורת המשותפת.
התחייבו לתקשורת קבועה ושגרתית – אמנם זה יכול להיות קשה וכואב, במיוחד זמן קצר לאחר הפרידה, אך יש חשיבות רבה ליצירת חזית מאוחדת מול הילדים, ותיאום בכל הרמות של גידולם. קביעת שיחות שיגרתיות יבטיחו המשכיות בחיי הילד.
הקשיבו. אינכם חייבים להסכים על כל דבר, אך נסו להיות קשובים ולהבין את הצד השני.
נסחו את בקשותיכם כבקשות ולא כהצהרות ודרישות
שימו דגש על תיאום בסיסי של אורח החיים בשני הבתים של הילד. בנו מערכת של כללים שתהיה תקפה בין שני הבתים. זיכרו שקשה מאד, מבלבל ופוגע עבור ילדים לחיות בשתי מערכות שיגרה שונות לחלוטין. ילדים זקוקים לביטחון ולקביעות שבמערכת אחידה. הדברים לא צריכים להיות אחידים לחלוטין. כמובן שבשני הבתים תהיה התייחסות שונה, אך חשוב לייסד עקרונות בסיסיים ששני ההורים ישתדלו לעמוד בהם: בעיות בשיעורי הבית, גבולות בהתנהגות, משמעת, תגובה על עבירה על הכללים – אלו דברים שחשוב לתאם את היחס אליהם. לוח זמנים – פעילויות המשכיות, זמני ארוחות ושינה – חשוב מאד שיהיו דומים בשני הבתים.
ישנם נושאים בסיסיים החשובים לחיי הילד: חינוך – בית הספר, או הגן, הוא הסביבה היציבה והקבועה בחיי הילד בזמני מעבר. תאמו ויידעו זה את זה על פעילויות שונות. נסו להיות אדיבים וענייניים במפגשים שנוצרים במוסדות החינוך. בריאות – עדכנו זה את זה בכל ענייני הבריאות. אפשר למנות אחד מבני הזוג שיהיה בתקשורת עם רופאים או אחיות, ויעדכן את השני. עניינים פיננסיים – זוהי אחת המהמורות הקשות יותר בשיתוף הפעולה בין ההורים. נסו לקבוע תקציב משותף או מסגרת תקציב מקובלת על שניכם להוצאות שונות הקשורות לילדים. נסו להיות נדיבים ומכילים כאשר לפעמים בן הזוג נותן לילד מה שאינכם יכולים להרשות לעצמכם כרגע.
חשוב מכל – אפשרו לעצמכם להיות גמישים, כאשר הדברים אינם מתנהלים בדיוק לפי הכללים והציפיות.
זיכרו שהדרך אותה בחרתם, משמורת משותפת, נותנת לילדכם יתרונות גדולים:
הם מבינים שטובתם חשובה לכם מעל ומעבר הקונפליקטים והקשיים בזוגיות. הם חווים אהבה וקשר עם שני הוריהם ונהנים מהערכה עצמית גבוהה יותר. הורות משותפת מטפחת כללים, משמעת, שיגרה ואורח חיים המשכי בין שני הבתים, כך שהילדים מקבלים עקביות והמשכיות החשובה ביותר להתפתחותם. הילדים זוכים לדוגמה וללימוד מההורים איך להתגבר על קשיים, לתקשר ולפתור בעיות בדרכי שלום.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
