נאמר מיד, זכותו של ילד לקבלת מזונות ילדים אינה קשורה כלל לעובדה, אם הוריו היו נשואים בעת שנולד, אם לאו. ילד שנולד מחוץ לנישואין זכאי לקבלת מזונות ילדים, בשל העובדה הפשוטה שהוא הבן של הוריו, בין אם נישאו זה לזה או לא.
במקרים מסוימים, הנושא מעט מורכב יותר, והכוונה למצב בו קיים ספק כלשהו לגבי זהות האב. כאן ניתן לפנות ולבקש לערוך בדיקת רקמות, כדי להכריע בנושא האבהות. מי שיתגלה כאב הביולוגי יצטרך לשאת בתשלום מזונות ילדים לבנו/ביתו.
מזונות ילדים – חובותיו של האב
בין אם מדובר בילד מחוץ לנישואין או בילד להורים גרושים, הרי שיש מספר צרכים ההכרחיים בהם רק האב יישא באופן מוחלט, והם ישוקללו בגובה מזונות הילדים שהוא ישלם. אלו הם צרכים, שללא קיומם, הילד יפגע ולא יוכל להתקיים ולחיות ברמה הבסיסית ביותר. הצרכים הללו מתייחסים לפרמטרים כמו ביגוד, הנעלה, מזון, מדור לילד הקטין ועוד.
מעבר לכך, לעיתים קיימים גם צרכים בסיסיים ספציפיים לילד זה או אחר, כגון הוצאות רפואיות או לחילופין הוצאות לימוד חריגות. גם צרכים אלו נכללים במסגרת הצרכים הבסיסיים שעל האב לשלם במסגרת מזונות ילדים גם אם הילד נולד מחוץ לנישואין.
ומה חובותיה של האם?
מזונות ילדים הם באחריות האב בלבד עד גיל 6, ללא כל דרישה לסיוע מאימו של הילד. האם נכנסת לתמונת מזונות ילדים, כשהילד נמצא בטווח הגילאים של 15-6 – או אז היא נדרשת על פי חוק להשתתף בתשלום מזונות ילדים.
אם כך, מה חלקה של האם במזונות הילד (שנולד מחוץ לנישואין או שלא מחוץ לנישואין)?
לכל הצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים (בהם ממשיך לשאת האב), מצטרפת האם, ובדרך כלל, מדובר בתשלום מזונות שווה של האם והאב לגבי אותם צרכים שאינם בסיסיים.
בין הצרכים הללו המתחלקים בין שני ההורים ניתן למצוא הוצאות חינוך, מעונות, צעצועים, הוצאות נסיעות, מימון חופשות ובילויים, דמי כיס, חלקו של הילד בהוצאות החזקת רכב, הוצאות עוזרת, חוגים, הוצאות טלוויזיה ועוד.
הילד כבר בן 15 – מה עכשיו?
כאמור מגיל 6-15 חולקים ההורים את נטל מזונות הילד יחד. מגיל 15 ואילך החוק מתייחס למזונות ילדים כחיוב מסוג "דין צדקה". ההורים מפרנסים את הילד ברמה הבסיסית, כשהחיוב של מזונות ילדים מתחלק בין האם לאביו של הילד על פי יחס הכנסותיהם.
אם כך, אנו רואים, כי העובדה שילד נולד מחוץ לנישואין, אינה משמעותית כלל לעניין זכאותו לדמי מזונות ילדים. ילד מחוץ לנישואין – דין מזונותיו כדין ילד שנולד להורים נשואים, שהתגרשו עם הזמן.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
