גבר ואישה שאינם נשואים זה לזה, אך חיים חיי אישות מלאים ומנהלים משק בית משותף, נחשבים בהגדרה החוק : ידועים בציבור. חיי האישות (חיים אינטימיים כמו בין בעל ואישה), המושתתים על יחס של חיבה ואהבה מסירות ונאמנות, מעידים שבני הזוג קשרו את גורלם זה בזה, בדיוק כמו זוגות שחברו זה לזו בברית הנישואין. האומנם בדיוק? בואו נבדוק.
ידועים בציבור – מזונות
כאמור, ידועים בציבור חולקים חיים משותפים כמו בעל ואישה נשואים. זה מה שקורה במציאות, אך השאלה היא איך מפרשת המערכת המשפטית את הקשר, ואילו זכויות יחולו על אותם ידועים בציבור בהשוואה לזכויותיהם של בני זוג נשואים. אחת הסוגיות הסבוכות בנושא זכויות ידועים בציבור היא תשלום מזונות. מזונות של ידועה בציבור מתייחסים לשתי תקופות בחיי הזוג: לתקופה בה חיו אותם ידועים בציבור יחד, ולתקופה שלאחר הפירוד.
תשלום מזונות אישה אמור לכסות את כל צרכיה לרבות מזון, ביגוד, הנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, הוצאות שכר דירה או משכנתא, הוצאות רכב, לימודים, ועוד סוגי הוצאות, שהאישה הייתה מורגלת להוציא בעת חייהם המשותפים של בני הזוג כידועים בציבור.
מזונות לתקופת החיים המשותפת
הפסיקה קובעת, שאישה שנחשבת ידועה בציבור, זכאית למזונותיה לתקופה בה חיים הצדדים יחדיו. כלומר בתקופה זו על הגבר לשאת במזונות בת זוגו הידועה בציבור, וזאת מכוח הסכם מכללא ביניהם. למה הכוונה הסכם מכללא? מסיקים מן הכלל, לפי ההיגיון הכללי, לפי השכל הישר. כלומר, אנו מסיקים באופן הגיוני מתוך התנהגות הצדדים ומהתנהלותם בקשר- על טיבו של הקשר.
כמו כן, ניתן להוכיח מערכת יחסים של ידועים בציבור באמצעות ראיות ועדים, שיאששו את עובדת קיום חיים משותפים על כל המשתמע מכך.
המשמעות היא, שהפסיקה רואה בעצם קיום החיים המשותפים יצירת ערבות הדדית בין שני בני הזוג. במקרה זה משווה הפסיקה את מעמד ידועים בציבור למעמד אנשים נשואים, כיוון שההיגיון מכתיב, כי אישה שחיה חיי שיתוף מלאים עם גבר, ומילאה חובותיה כבת זוגו, זכאית לקבל גם את זכויותיה בקשר המשותף – בדיוק כפי שמתייחס החוק אל אישה נשואה.
מזונות לתקופה שלאחר הפירוד
סוגיית מזונות בעניין התקופה שלאחר הפירוד היא כבר סוגיה סבוכה ומורכבת יותר. הניסיון מוכיח, כי ניתן לקבל מזונות, אך זה קשה הרבה יותר בהשוואה לתשלום מזונות תקופת החיים המשותפת של הידועים בציבור.
בעבר כדי שידועה בציבור תוכל לקבל מזונות לאחר הפירוד היה צורך להוכיח קיום של הסכם מפורש בין הצדדים, בו מצוינת התחייבות הגבר לשאת במזונות האישה גם לאחר הפרידה. כיום, חל שינוי בפסיקה והמערכת המשפטית מאפשרת מצב של תשלום "מזונות שיקום". מזונות שיקום אלו הם מזונות המשולמים לאחר הפירוד למשך זמן מוגבל בתשלומים בתדירות זו או אחרת ו/או בתשלום חד פעמי. מזונות שיקום מבוססים על עקרון תום הלב ועל הסכם מכללא, שמלמד על התנהלות בני הזוג בקשר וסוג היחסים. הפסיקה מתייחסת לכך שיש לאפשר לאישה הידועה בציבור תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד בכל הקשור לתמיכה הכלכלית.
מזונות ידועה בציבור במקרה פטירת בן הזוג
אם בנושא הפרידה ראינו שקיים הבדל בין מעמדה של ידועה בציבור לעומת מעמדה של אישה גרושה, הרי שבמקרה של פטירת בן הזוג במהלך תקופת חייהם המשותפת כידועים בציבור, זכאית הידועה בציבור לקבלת מזונות מתוך עיזבון בן הזוג הנפטר.
מעבר לכך, זכאית ידועה בציבור גם לפיצויי נזיקין אם בן זוגה נפטר בנסיבות כאלה, המזכות בפיצויים, אם היא תוכר כתלויה בבן הזוג על פי פקודת הנזיקין. מדובר במקרי מוות כתוצאה מתאונת דרכים, תאונת עבודה, פטירה במהלך שירות צבאי או מילואים.
לסיכום, ניתן לומר כי ידועים בציבור אמנם חיים באופן זהה לחייהם של זוגות נשואים, אבל המערכת המשפטית עדיין לא רואה בהם באופן מוחלט כבעלי זכויות מלאות כמו זוגות נשואים. אמת היא, שבסוגיות רבות הם זוכים לאותן הטבות, אך לא באופן גורף, ובכל זאת קיים עדיין הבדל בעיני מערכת המשפט.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
