חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – כל המידע
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים מציבה אתגרים ייחודיים ומורכבים הדורשים התייחסות מיוחדת לרווחת הקטינים ולהבטחת יציבותם הכלכלית והרגשית לאורך זמן. בניגוד לגירושין ללא ילדים, שבהם החלוקה מתמקדת בעיקר בצרכים הכלכליים של שני הצדדים הבוגרים, הנוכחות של ילדים מחייבת שיקולים נוספים המתמקדים בשמירה על איכות החיים שלהם, המשכיות החינוך והפעילויות הלימודיות והחברתיות. השיקולים כוללים את צורת הדיור העתידית, שמירה על קרבה לבית הספר הנוכחי, אפשרות לקיום של שתי מסגרות מגורים מתאימות ומימון הצרכים השוטפים והמיוחדים של הילדים. בית המשפט נוטה להעדיף פתרונות המבטיחים יציבות מגורים לילדים, גם אם הדבר אינו תואם בדיוק את עקרון השוויון המוחלט בחלוקה. התוצאה היא שתהליך החלוקה הופך למורכב יותר ודורש איזון קפדני בין הזכויות הכלכליות של ההורים לבין האינטרסים הראשוניים של הילדים.
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים – שיקולים ועקרונות מנחים
המחוקק הישראלי והפסיקה הישראלית מכירים בצורך לתת משקל מיוחד לאינטרסים של הילדים בעת חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים. עקרון "טובת הילד" מהווה שיקול חשוב המשפיע לעיתים על אופן החלוקה ועל הקצאת הנכסים בין ההורים הנפרדים. כך לדוגמא במקרים מסוימים נדחית מכירת דירת המגורים המשותפת וניתנת לאם ולילדים הזכות להמשיך להתגורר בדירה המשותפת עד הגיע אחרון הילדים לגיל 18 ורק אז הצדדים מוכרים את הדירה המשותפת וחולקים בתמורה, זאת כדי להבטיח יציבות דיור מתמשכת לילדים. שיקול נוסף הוא הבטחת המשכיות הפעילויות החינוכיות והחברתיות של הילדים, חשוב לזכור שחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים כוללת גם התייחסות לעלויות העתידיות של גידול הילדים, כולל שכר לימוד, הוצאות רפואיות מיוחדות ופעילויות העשרה, ושהחלוקה צריכה לקחת בחשבון את יכולתו של כל הורה לעמוד בהתחייבויות אלה.
תכנון כלכלי ארוך טווח למשפחות נפרדות
המעבר ממשק בית אחד לשני משקי בית נפרדים יוצר אתגר כלכלי משמעותי, במיוחד כאשר יש צורך לשמור על רמת חיים הולמת לילדים בשני הבתים. תכנון כלכלי נכון מחייב בחינה מעמיקה של ההכנסות הצפויות, ההוצאות החדשות הכרוכות בהפרדה ואת העלויות הייחודיות הכרוכות בגידול ילדים במסגרת משפחה נפרדת. חשוב לזכור שעלויות מסוימות, כמו ביטוח בריאות פרטי או שכר לימוד, אינן ניתנות לחלוקה פיזית ודורשות תיאום והסדרה מיוחדת. כמו כן, יש לתכנן מראש הוצאות חריגות ובלתי צפויות הקשורות לילדים, כמו טיפולים רפואיים מיוחדים או השתתפות בפעילויות בלתי מתוכננות. הקמת קרן חירום משותפת או הסכמה על מנגנון לחלוקת עלויות חריגות יכולים למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח שהילדים לא ייפגעו מחוסר תיאום כלכלי בין הוריהם.
עו"ד ירימי נתנאל מביא הבנה מעמיקה של המורכבויות הייחודיות הכרוכות בחלוקת רכוש כאשר יש ילדים במשפחה. הניסיון הנרחב של המשרד כולל טיפול במקרים מורכבים שבהם נדרש איזון עדין בין הזכויות הכלכליות של ההורים לבין הצרכים ארוכי הטווח של הילדים. הגישה המקצועית מדגישה חשיבות רבה ביצירת הסדרים כלכליים יציבים המבטיחים את רווחת הילדים לאורך השנים. הצוות המקצועי, הכולל גם את ליאורה ירימי המתמחה בגישור משפחתי, מציע שירות משולב המתמקד במציאת פתרונות יצירתיים המתאימים לצרכים הייחודיים של כל משפחה. לפרטים חייגו למספר 052-2236233.

לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
עורך דין מזונות
קרא עוד
פירוק שיתוף בגירושין
קרא עוד
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
מהי תביעה למשמורת ילדים? כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני? כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים? כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש? כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.



