לכל תחום בעולם המשפטים יש קשיים ספציפיים וייחודיים לו. עם זאת, בתחום הנישואין ישנן דקויות נוספות שלא נפגשות בתחומים רבים אחרים, זאת לאור הקשר העז הקיים במוסד זה בין הצד המשפטי ולצד הדתי, היות כידוע – לצד הדתי יש את בתי הדין הייעודיים להם, ופעמים רבות ההחלטה של בית דין זה הינה מכרעת לעומת ההחלטה של בית הדין האזרחי. ולעיתים מתעוררת בעיה, כאשר בעניין מעורבים מספר גופים. התרת נישואין זהו הליך הנעשה במקרה בו שני בני הזוג משתייכים לשתי דתות שונות.
הליך התרת הנישואין
כאמור, כאשר בני הזוג משתייכים לדתות שונות ומעוניינים להתגרש, עליהם להגיש בקשת התרת נישואין לבית הדין לענייני משפחה בעיר מגוריהם. בית המשפט בודק את העניין ובמידת הצורך מעביר את המשך התהליך לבית הדין הדתי. מטרתו של עורך דין איכותי ומנוסה ברמה של עו"ד נתנאל ירימי – להעביר את התהליך כמה שיותר מהר ולאפשר לבני הזוג להשתחרר מברית הנישואין כמה שיותר מהר ולהמשיך בחיי השגרה שלהם.
דקויות הגשת התובענה
על מנת שהתהליך יעבור חלק, חשוב מאוד להגיש את התובענה לבית הדין האזרחי בחמישי עותקים ולהקדיש תשומת לב מעמיקה בהוכחת השתייכות בני הזוג לדתות שונות, או היות אחד מהם מחוסר דת. במקרים אלה, בן הזוג השני עשוי להידרש להעיד על כך שהבן הזוג השני אינו משתייך לכל דת שהיא. במידה ושני בני הזוג מחוסרי דת, בית הדין מחליט על כך שניתן להמשיך את ההליך בבית הדין האזרחי. במקרים מסוימים בית הדין יפסוק לטובת המשך תהליך התרת נישואין בבית הדין הרבני. בשוה התחתונה, כל זוג המעוניין להתגרש יעדיף לעשות זאת במסגרת האזרחית, ומומחי ממשרד עורכי הדין של נתנאל ירימי יעשו את כל האפשרי על מנת שהתהליך יעבור במהרה וללא כל סיבוכים. לקבלת ייעוץ עוד היום – צרו קשר דרך האתר.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
