סטטיסטיקת הגירושין אינה פוסחת על דתות שונות ולכן אנו רואים תביעות לגירושין מצד זוגות בני אותה הדת או זוגות שאינם בני אותה הדת. בני הזוג, בני הדתות השונות, אמנם נישאו בחוץ לארץ בניחוח אירופאי, אך הגירושין יהיו כחול לבן. תהליך זה קרוי התרת נישואין. בתהליך זה יכול לסייע לכם עו"ד ירימי נתנאל.
התרת נישואין – במה זה כרוך
בארץ ישראל בתי הדין הדתיים הם נותני הסמכות הבלעדיים בענייני נישואין וגירושין. זוגות יהודים צפויים להינשא (וחלילה להתגרש) בבית הדין הרבני, זוגות נוצרים צפויים לעשות בבתי הדין הנוצריים ועוד. כאשר מדובר בזוגות מעורבים, לדוגמה – יהודי המעוניין להתגרש מאשתו הנוצרייה, הסמכות ניתנת לבית המשפט לענייני משפחה. כך בדרך כלל מתבצע תהליך התרת נישואין –
כאשר ישנה הסכמה מצד שני בני הזוג על החלטתם להיפרד, עליהם לאסוף מסמכים והצהרות ולהגישם לבית המשפט. עורך הדין ינחה אתכם בכך וילווה אתכם עד ששניכם תחתמו על מסמכי ההתרה ותסיימו את הקשר בידידות.
כאשר אין הסכמה בין בני הזוג, עליהם להגיש תביעה לבית המשפט לדיני משפחה. ראשית, עליו להחליט אם בסמכותו לשפוט במקרה כזה. כאשר אחד מבני הזוג הינו יהודי, בית המשפט נועץ בבית הדין הרבני כדי לקבל חוות דעת על ההתרה. במידה שדתו של אחד מבני הזוג מוטלת בספק והוא עשוי להיות יהודי, ייתכן שהסמכות על התביעה תעבור לבית הדין הרבני.
עו"ד גירושין המתמחה בדיני המשפחה מסייע רבות לתהליך. למעשה, ללא עורך הדין, תהליך התרת הנישואין או הגירושין אינו יכול להתבצע כראוי, משום שהוא דורש בקיאות בדיני המשפחה השונים. עורך הדין המיומן ינחה אתכם במהלך התהליך ויסייע לכם לקצר את התהליכים והזמן כדי שתוכלו לסיים בהקדם את פרק א' בחייכם ולהתחיל להתאקלם בתחילתו של פרק ב'. עורך הדין מייצג את כל צרכיו של הלקוח בעת המשפט –
דמי מזונות.
דמי מזונות ילדים.
חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
סוגיית המשמורת.
ניהול אפקטיבי ויעיל של המו"מ מול עורכי הדין האחרים
סוף דבר
תהליך התרת נישואין הינו תהליך מורכב הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית. ולכן מומלץ מאוד לפנות לשירותיו של עורך מנוסה ורגיש. זה ילווה אתכם במקצועיות לאורך כל התהליך, החל מרגע התביעה ועד לרגע המיוחל שבו תוכלו לגשת אל משרדי הפנים כדי לשנות את הסטטוס הזוגי שלכם בתעודת הזהות.
התרת נישואין
ככלל, הכתובת לכל הסוגיות הנוגעות לענייני נישואין וגירושין של בני הדת היהודית, הוא בית הדין הרבני. אולם, על המקרים בהם המדובר בנישואין מעורבים (כלומר יהודי/ה עם לא יהודי/ה או חסר/ת דת) חל חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט-1969. חוק זה חל גם על בני דתות אחרות, שנישואים עם בני דת אחרת אינם מאפשרים להם להתגרש בבית הדין הרלוונטי הרגיל לעניינים אלה – עבור המוסלמים – בית הדין השרעי, עבור הנוצרים – בית הדין הנוצרי וכן הלאה. התרת הנישואין, למעשה, מספקת הליך גירושין אזרחי המתנהל בבית הדין לענייני המשפחה, על מנת שכל אחד מבני הזוג יוכל להיות חופשי להינשא שוב. למענה מקצועי בנושא, פנו אל משרד נתנאל ירימי – עורך דין.
התרת נישואין במעמד צד אחד
תנאי סף להליך זה הם היותם של שני הצדדים שייך לדת המוכרת בישראל או מחוסר דת, אזרחי המדינה ושמקום מושבם האחרון הוא ישראל. טרם דיון בבקשת התרת נישואין, פונה סגן נשיא בית הדין למשפחה (או אותם שופטים שהוסמכו לדון העניין) לראש העדה שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג על מנת לברר האם קיים צורך בקיום הגירושין לפי הדין המנחה את העדה. במקרים בהם בית הדין הרבני של אחד מהצדדים קובע כי הנישואין תקפים בעיניו, הוא יבצע את הליך הגירושין, אבל לא יהיה מוסמך לדון בנושאים שמסביב לגירושין (כדוגמת עניין המזונות, חלוקת הרכוש וכן הלאה). במקרים בהם יודיע אחד מבתי הדין הדתיים כי הנישואין אינם תקפים מבחינתו (ובשל כך, הוא אינו דן בהם), יעבור העניין לסמכותו של בית הדין לענייני משפחה. פרק הזמן העומד לרשות בתי הדין הדתיים לצורך מתן מענה הוא עד לשלושה חודשים. הליך התרת נישואין יתקיים בבית הדין למשפחה בדלתיים סגורות.
לצאת לדרך חדשה!
במשרדנו, משרד נתנאל ירימי – עורך דין, אנחנו מתמחים בניהול הליכי גירושין ופרידה שונים, בין אם הם מתנהלים בערכאות משפטיות או בערכאות דתיות. התרת נישואין, גירושין, הליכי גישור בגירושין וכד' – אנחנו נמצאים כאן עבורכם ועומדים לרשותכם בכל שאלה או בקשה!
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
