בנות זוג שנישאו בארצות הברית מעוניינות להתגרש בישראל
פסק-דין בתיק תמ"ש 56248-10-12 – בנות הזוג היו מעוניינות להתיר את הנישואין, אולם אינן יכולות לעשות זאת במדינת קונטיקט, שם נישאו, מכיוון שאינן חיות שם אלא מנהלות את חייהן בישראל. בישראל לא נרשמו במשרד הפנים כנשואות, אלא נותרו תחת התיוג "רווקות" בתעודת הזהות.
היועץ המשפטי הציע שהן תירשמנה כנשואות ואז תהיה אפשרות להתיר את הנישואין, או לחילופין אינו מתנגד לנתינת פסק דין הצהרתי אשר יקבע כי אינן נשואות. הנתבעת סירבה להירשם ברישום האוכלוסין מכיוון שהיא חששה שלאחר שתירשם לא ניתן להבטיח שתהיה אפשרות להתיר את הנישואין, והסכימה להצעת היועץ המשפטי למתן פסק דין הצהרתי המעיד על כך שהן אינן נשואות. התובעת ביקשה מבית המשפט צו המתיר לה לרשום את הצדדים כנשואות במשרד הפנים מבלי צורך בנוכחות הנתבעת או בחתימתה.
השאלות העקרוניות העומדות בפני בית המשפט במקרה זה היו – איזו ערכאה מוסמכת להתיר נישואין של זוג חד מיני, והשאלה השנייה – האם מוסמך בית המשפט להתיר נישואין שאינם מוכרים במדינת ישראל.
מבית הדין הרבני מופקעת הסמכות לטפל במקרה זה מכיוון שאין הוא מכיר כלל בתוקפם של נישואין חד מיניים, ולכן גם לא יתיר אותם. לכן נתונה הסמכות בידי בית המשפט לענייני משפחה.
בבית המשפט הופיעו תקדימים הנוגעים להכרה בנישואים אזרחיים, נישואים שלא נערכו בישראל, ואף נישואים של בני אותו המין. בית המשפט הורה לרשום ברישום הנישואין בני זוג מאותו המין על סמך תעודת נישואין שהוצגה, שנכתבה מחוץ לישראל (בבג"ץ 3045/05 יוסי בן ארי ואח' נ' מנהל האוכלוסין במשרד הפנים) מבלי לנקוט בעמדה המכירה בנישואין שכאלה. בית המשפט נמנע מלהכריע באופן מהותי בשאלת תוקפם של נישואין אזרחיים בישראל , ושאלת מי שאינם כשירים להינשא בישראל, בה נוהג הדין הדתי – כמו למשל בני אותו המין, או בני דתות שונות, ומסתפק בהכרעה נקודתית של תיקים ספציפיים. כל עוד לא מוסדר בחקיקה מעמדם של זוגות חד-מיניים במסגרת דיני המשפחה מתקשה בית המשפט לתת תוקף לנישואין שכאלה.
סיכום: בית המשפט קבע כי מאחר ואין בנות הזוג לשעבר רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין, תהיה התרת נישואיהן מעשה מהותי ולא פורמלי-טכני בלבד, והתרת הנישואין תהווה הכרה בהם.
מאחר ואין בית המשפט בישראל מכיר בתוקף הנישואין של זוגות חד מיניים, אין הוא יכול להתירם. מאידך, זקוקות בנות הזוג לביטוי משפטי לפרידתן ולכן, על מתנת לספק מענה לבעיה, הוציא בית המשפט פסק דין הצהרתי על פיו הנתבעת והתובעת אינן נשואות זו לזו.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
