ההבנה שחיי המשפחה לא צלחו אמנם קשה לכל אדם, אך ניתן להעביר את תהליך סיום החיים המשותפים בצורה הרבה יותר רגועה. הדבר מתאפשר קודם כל במסגרת גירושין בהסכמה – כלומר, כאשר שני הצדדים מסכימים לך שהגיעו לסוף הדרך ומעוניינים להיפרד כידידים, הן על מנת להמשיך לגדל את הילדים שלהם בצורה משותפת, והן על מנת להמשיך את חייהם בצורה תקינה וללא "בעיות" שיישארו לשלבים מאוחרים יותר (כאשר מדובר ביחסים כלכליים בלבד). על מנת להצליח במשימה, דרושה לא רק הבנה הדדית בין שני בני הזוג, אלא גם איש מקצוע מיומן שיעזור להם לעבור את התהליך כמה שיותר מהר, ללא תקלות או בעיות כלשהן. מדובר, כמובן, בעורך דין מיומן המתמחה בתחום הגירושין.
כל מוסד הנישואין בישראל מנוהל על ידי בית הדין הרבני (אלא אם כן מדובר בבני זוג מדתות אחרות או נישואין אזרחיים, ברמה שהם קיימים בארץ). לכן, גם כאשר מדובר בגירושין בהסכמה, עדיין נדרש שיתוף פעולה לא רק של בני הזוג, אלא גם של גורם נוסף שיאפשר ליצור את החיבור בין בני הזוג לבין המוסדות החיוניים, ידאג להסדיר אתת כל המסמכים ולהגיש אותם בצורה הנכונה ובזמן, וכל זה תוך מתן גיבוי ותמיכה לבני הזוג שפעמים רבות מתקשים לבצע את הדברים בעצמם, גם ברמה הבירוקרטית, וגם הרגשית.
כיצד מסדירים את הנושאים הכספיים והמשמורת במסגרת גירושין בהסכמה?
ההסכמה ההדדית לא מבטלת את הצורך להגיע להסכמים מסודרים בכל הקשור להיבט הכלכלי וגם בהקשר של הילדים. במילים אחרות, גם כאשר אתם מסכימים – צריך תיעוד וניהול תהליכים לכך. עורך הדין נתנאל ירימי הוא מומחה בתחום הגירושין, המאפשר לקבל שירות איכותי ומקצועי ולעבור את כל השלבים של הגירושין בקלות.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
