הסכם לחיים משותפים
הסכם זה והסכם ממון נועדו לתת מענה לבני זוג שאינם נשואים ואינם מעוניינים להינשא רשמית, אך מבקשים למסד את הקשר ביניהם. הסכם ממון נועד למטרה ספציפית והיא הסדרת כל נושאי הרכוש והממון שבין בני זוג במקרה של סיום הקשר, מוות ועוד, ואילו הסכם חיים משותפים (שיכול להיקרא גם "הסכם זוגיות") בא להסדיר את כלל העניינים המרכיבים חיי זוגיות, במהלכם ובסיומם.
הסכם חיים משותפים כולל בתוכו:
נושאי רכוש וממון, זכויות פנסיה, זכויות סוציאליות שונות, כספים ורכוש שנצברו לפני תחילת החיים המשותפים ועוד. ההסכם יכול להכיל סוגיות הנוגעות למגורים, ילדים, מה קורה במצב של פרידה, הדרכים לפירוק הקשר, מצבי מוות או מחלה, ירושה.
הסכם חיים משותפים נותן הכרה רשמית לקשר בין בני הזוג ויכול להוות אסמכתא להיותם מצויים בזוגיות עבור רשויות שונות כמו ביטוח לאומי והטבות שונות, ובראש ובראשונה עבור כל שאלה וסוגיה רכושית וממונית, לצורך וידוא היחסים בין הצדדים.
בשאלות הנוגעות לרכוש וממון בין בני זוג שאינם נשואים, בין אם הם ידועים בציבור ובין אם לאו, יש צורך להוכיח את היותם בני זוג, את חלוקת הרכוש – מה מחשב לרכוש משותף ומה לרכוש נפרד, את מועד תחילת ההתנהלות הכלכלית המשותפת ואת גבולותיה. כל אלו מקבלים מענה בהסכם לחיים משותפים, שנותן הכרה לקיום הזוגיות, ומגדיר את הרכוש המשותף והנפרד, את חלוקת הרכוש והכוונות במקרה של פרידה, את המועד לתחילת השיתוף הכלכלי ועוד. ההסכם כולל מענה לשאלות כמו – במקרה של פרידה, כיצד מתחלק הרכוש המשותף, מה קורה עם הרכוש שכל אחד הביא עימו לתוך הקשר, מה לגבי חובות וזכויות, חובות שהצדדים הביאו עימם מלפני תחילת הקשר, כיצד יתנהל איזון משאבים, מה קורה במקרה של שינוי המצב הכלכלי של אחד הצדדים (כמו פיטורין) כיצד מתייחסים לדירת המגורים – אם היא רשומה על שם אחד מבני הזוג, על שם שניהם, האם המגורים בדירה הופכת לבעלות או לא. התייחסות לניהול משק הבית – כיצד נושאים בהוצאות המחיה, חשבון בנק משותף או לא, התייחסות למוות של אחד מבני הזוג – כיצד מתחלק הרכוש המשותף ועוד.
נושאים נוספים שנכללים בהסכם – במקרה של פרידה אפשרית – דרכי התנהלות (האם ללכת לייעוץ או טיפול זוגי טרם הפרידה), האם ולאיזו ערכאה לפנות, ועוד. ילדים – הסכמה על התנהלות במקרה פרידה, משמורת, מזונות, הסדרי ראיה וכו'. במקרה של זוגות חד מיניים חשוב להסדיר את הגדרת ההורות – אם אחד או שני בני הזוג אינם ההורים הביולוגיים – מה מעמדם כהורים, האם ההורות משותפת ומה משמעותה, כיצד מתחלקת פרנסת הילדים, האם הם נחשבים כאחים לכל דבר גם אם אין ביניהם קשר דם ועוד.
ניתן להכניס סעיפים נוספים הנוגעים לכל תחום בחיים המשותפים, כמו סיכום חלוקת התפקידים במשק הבית, הסכמות על חינוך הילדים, מה ההתנהלות במקרה של מחלה קשה חלילה או אובדן כושר השיפוט.
הסכם לחיים משותפים מיועד לזוגות שבוחרים שלא להינשא בדרך הדת, שהיא הדרך היחידה כיום להינשא באופן רשמי במדינת ישראל. זוגות שחיים יחד ללא נישואין, או שנישאו בנישואין אלטרנטיביים, ידועים בציבור, ובעיקר עבור זוגות חד מיניים. הסכם לחיים משותפים הוא הדרך היחידה כיום לזוגות חד מיניים להעניק הכרה לקשר ביניהם. הם יכולים לקבל אישור להסכם מבית המשפט לענייני משפחה – למרות הסתייגותו של בית המשפט מלנקוט עמדה ברורה וחד משמעית בנושא מעמדם של זוגות חד מיניים בישראל, היו מקרים שבהם אישר בית המשפט הסכם שכזה לזוגות חד- מיניים. הסכם זה ניתן משקל גם בתהליכי אימוץ והוא מהווה ראיה ליציבות התא המשפחתי ולכוונותיהם של המאמצים, וכן במקרה של פרידה – ההסכם מהווה ראייה לקיום הקשר ולהגדרת ההורות של בני הזוג לצורכי הסדרי ראייה, מזונות וכיוצא באלו.
ההסכם מתאים גם לזוגות שנמצאים יחד כ"פרק ב'" של חייהם, אנשים שמגיעים לקשר כשכבר יש ברשותם רכוש, מגורים, זכויות סוציאליות, פנסיה, ילדים ועוד. ההסכם מבטיח את נכסי כל צד במקרה של פרידה.
הסכם לחיים משותפים, בניגוד להסכם ממון, אינו חייב באישור בית משפט כדי לתת לו תוקף של חוזה. אולם מומלץ מאד לאשרו בבית משפט לענייני משפחה, ובכך לתת לו תוקף של פסק דין, או לפחות לחתום עליו בפני נוטריון, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות ופתח לאי כיבוד הסכם בטענה שהוא לא היה מובן דיו, נחתם תחת כורח, יש בו פגם, או טענות אחרות. אין צורך בייצוג של עורך דין אולם מומלץ ביותר להיעזר בעורך דין לעריכת ההסכם וניסוחו, כדי להגיע להסכם מהודק, מדויק ובעל ראיה רחבה ושימת לב לפרטי פרטים – כל זאת כדי לחסוך זמן, כסף ובעיקר עוגמת נפש בעתיד. קיים עירפול לגבי הגדרת מצבם של זוגות שאינם נשואים וביניהם זוגות חד מיניים, והכרה בהם. והחקיקה והפסיקה בעניינם מתפתחת באיטיות. לכן חשוב במיוחד לעגן את הדברים בהסכם בהיר, איתן וחד משמעי, וישנה חשיבות רבה לסיוע של עורך דין מנוסה ומומחה בתחום, שיוכל לשים דגש על התרחשויות אפשריות שבני הזוג לא רואים באותו רגע, ושימנע מחלוקות וטענות על אי הבנה בעתיד, וכן ישכיל לבנות הסכם מאוזן שיענה על האינטרסים של שני הצדדים באופן שווה.
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
הסכם הורות
קרא עוד
הסכם לחיים משותפים
קרא עוד
כתובה
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.