התקופה בה אנו חיים מאופיינת בשינוי של כל המערכות החברתיות והתרבותיות שהיו קיימות מימי קדם. חלק מהשינויים נוגעים לתחום המשפחה ועל המערכת המשפטית להיערך בהתאם.
שינוי שכזה, עליו ידובר במאמר, הוא הגדרות אחרות, נוספות למושג משפחה. עם התרחבות היכולת הטכנולוגית והרפואית נפתח פתח לאנשים להביא ילדים לעולם גם ללא מגע מיני. הקבלה וההתפתחות החברתית של צורות משפחה אחרות מאפשרות יצירה של תאים משפחתיים מגוונים: חד- מיניים, חד- הוריים, הורות משותפת ללא נישואין ועוד.
הסכם הורות משותפת משרת בעיקר את האוכלוסיות הללו: זוגות חד מיניים שמעוניינים לגדל ביחד ילדים שהביאו לעולם בעזרת אם פונדקאית או אימוץ, או זוג נשים שאחת מהן היא האמא הביולוגית ואילו לשניה אין כל מעמד חוקי ביחס לילדים. בנוסף אנשים שמבקשים להפוך להורים בעזרת פרטנר ללא קיום מערכת יחסים זוגית, או זוגות לא נשואים שחיים יחד ורוצים להביא לעולם ילדים ולהסדיר את ההורות בהסכם. הסכם זה נותן מענה גם להיריון שנוצר בטעות או ללא כוונה לקשר זוגי מחייב בן בני הזוג שעומדים להפוך להורים משותפים. נדיר יותר אך קיים גם – זוגות נשואים שרוצים להסדיר את כל ענייני ההורות מראש על מנת לחסוך חיכוכים וקשיים עתידיים, כשם שעורכים הסכם ממון לפני הנישואים.
עבור כל אלו נוצר הסכם הורות. זהו הסכם הנערך בין הצדדים המשמשים כהורים או מתכננים להיות הורים, מגדיר את מערכת היחסים בין הצדדים הנוגעת להורות, את החובות והזכויות שלהם כלפי ילדיהם ואחד לשני, ומכיל בתוכו התייחסות למירב האספקטים הקשורים בהורות – כלכליים, חינוכיים, חלוקת זמן עם כל הורה, דרכי התמודדות עם חוסר הסכמה בין ההורים ועוד.
הסכם הורות מקיף ראוי שיכלול התייחסות לנושאים הבאים:
הריון ולידה – אופן הכניסה להריון, מימון הטיפולים הנדרשים לשם כך והבדיקות במהלך ההריון, נוכחות בבדיקות, בדיקות גנטיות, מקום ואופן הלידה, מומים ומחלות, ברית מילה – כן/לא, עלויות לידה אם צריך, רישום הילד במשרד הפנים, קביעת שם הילד ועוד
הגדרת המשמורת – האם המשמורת תתחלק באופן שווה בין ההורים או שאחד מהם יהיה המשמורן העיקרי, הגדרת זמנים והסדרי ראייה, הסדרה של מקרים מיוחדים כמו – זמני מחלה, חופשות, חגים, וכו'
מימון – הגדרת תשלומי מזונות (אם בכלל), מימון צרכי הילד הבסיסיים והנוספים, החלטות לגבי הוצאות מיוחדות, הגדרת התקשורת בין ההורים ואופן קבלת ההחלטות לגבי הוצאות הקשורות לילד, חשבון בנק משותף / לא, ועוד.
הפרדה רכושית וממונית בין הצדדים
חינוך – קווים כלליים של חינוך, סוג המסגרות החינוכיות, חוגים, גישות הוריות וכו'.
בריאות – השתייכות לקופת חולים, גישה כללית לטיפול רפואי, טיפול לא שגרתי
התנהלות ההורים – זכות ההורים לקשר עם בני זוג אחרים והבאת ילדים נוספים לעולם, תקשורת בין ההורים, ליקוי בתפקוד, מוות או מחלה של אחד ההורים, זכויות סבים ומשפחה מורחבת
ועוד …
בעריכת ההסכם כדאי להתחשב בשינויים לאורך התבגרות הילד ולהתאים את התנאים לתקופות השונות, בהן הצרכים משתנים – ינקות, ילדות, התבגרות, צבא וכו'.
עניין נוסף שחשוב לכלול בהסכם הוא מה עושים במקרה של חוסר הסכמה, סכסוך בין ההורים, או נתק. הסכמה מראש על אופן הפיתרון – טיפול, גישור, בוררות וכו', מתן זכות ווטו לאחד ההורים בנושאים מסויימים ועוד.
דרכים לשינוי הסכם הורות
כדי לתת תוקף חוקי להסכם יש לאשרו בבית משפט לענייני משפחה, אשר בוחן את ההסכם ומעניק לו תוקף של פסק דין. למרות שאין חקיקה לגבי אישור הסכם הורות לפני ההיריון בתי המשפט נוטים לאשר את ההסכם. חשוב ומומלץ לערוך ולאשר אותו בשלב תכנון ההיריון ולא לאחר תחילת ההיריון, וזאת על מנת שהדברים יהיו מוסדרים ומאושרים מההתחלה, למנוע חרטה או שינוי בהסכמות לאחר שהמעשה נעשה וילד עומד לבוא לעולם.
מומלץ להיעזר בעורך דין לעריכת ההסכם, איש מקצוע מיומן אשר יידע להקיף את מלוא ההיבטים הכרוכים בהסכם וישכיל לבנות מסגרת תומכת ויציבה להורות המשותפת.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
