שאלה: דירת המגורים המשותפת נרכשה במהלך הנישואין ונרשמה ע"ש בעלי בלבד. לאחרונה נטל בעלי הלוואה בנקאית לצורך עסקיו ומשכן את הדירה ללא ידיעתי לבנק. לאחר שבעלי לא פרע את ההלוואה פתח הבנק תיק הוצל"פ והוא מבקש למכור את הדירה ולפרוע את ההלוואה.
תשובה : בימ"ש מחוזי בירושלים קבע לאחרונה כי על הבנק חלות חובות מיוחדות בטרם הוא ממשכן דירת מגורים של בני זוג. נקבע כי הבנק היה חייב לבדוק אם לבת הזוג של הלווה יש זכויות בדירה וכן להחתים את בת הזוג על טופס המשכון , ובאם לא עשה כן המשכון לא יחול על חלקה של בת הזוג בדירה.
כיוון שהבנק לא פעל כשורה ואת לא ידעת על המשכון, והיות שמחצית הזכויות בדירה שייכות לך מכוח הנישואים למרות הרישום ע"ש בעלך, הרי שתהיי זכאית לרישום מחצית הדירה על שמך גם לאחר שהבנק פתח בהליכי הוצל"פ והבנק יוכל למכור רק את מחצית הדירה השייכת לבעלך.
שאלה: אימי ז"ל צירפה אותי לחשבון הבנק שלה על מנת שאעזור לה לנהל אותו וכן על מנת שלאחר מותה אני אזכה בכל הכסף שבחשבון ולא אחי. בטופס שעליו חתמה בבנק נכתב שלאחר אריכות ימים השותף שנותר בחיים הוא יהיה בעל החשבון. אימי נפטרה ואחי טוען לשיתוף בכספים אלה.
תשובה: אם בפעולת צירופך לחשבון התכוונה אמך לתת לך את הכספים מיידית, באופן שהם יהיו שייכים לך בעודה בחיים ואתה תוכל לנהוג בהם כרצונך עוד בחייה, הרי שכספים אלה יהיו שייכים לך ולא לעיזבון ואחיך לא יוכל לטעון לשיתוף. את הכוונה הזו תצטרך להוכיח בראיה טובה כמו מסמך כתוב שבו אמך מצהירה כי בצירופך לחשבון היא מתכוונת להפוך אותך לבעלים של הכספים מיידית ולא לאחר מותה.
כל עוד לא תוכל להוכיח זאת הרי שמדובר במתנה שאמך ביקשה להעניק לך לאחר פטירה. עפ"י החוק הענקה כזו יכולה להיעשות רק באמצעות צוואה ולכן מדובר במתנה בטלה והכספים שבחשבון הבנק יחולקו בין כל היורשים.
שאלה: בית הדין הרבני חייב את בעלי לתת לי גט ואף הטיל עליו סנקציות שונות אולם למרות זאת בעלי מסרב לתת לי גט. בהליך קודם דחה בימ"ש למשפחה את תביעתי למזונות בטענה שאני עובדת ומשכורתי גבוהה ולפיכך, איני זכאית למזונות.
תשובה: את יכולה לפנות שוב לבימ"ש למשפחה בתביעה נוספת ומיוחדת שנקראת "מזונות מדין מעוכבת". במקרה דומה שנדון לאחרונה בבימ"ש למשפחה ברמת גן חויב הבעל הסרבן במזונות מיוחדים "מדין מעוכבת" בסכום גבוה וזאת רק בשל סירובו לתת גט. בפסיקת מזונות מיוחדים אלה אין כל חשיבות לעובדה שאת עובדת ולגובה משכורתך, כיוון שמזונות מדין מעוכבת מטרתם הנה "עונשית" והם נועדו לגרום לבעלך לתת לך גט.
שאלה: בעלי הקדים אותי והגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני ובה כרך גם תביעה לחלוקת רכוש. בתביעתו ביקש בעלי מביה"ד שידון בתביעה לפי דין תורה ולא לפי החוק האזרחי ולפיכך ביקש כי ביה"ד יצהיר כי כל הרכוש הרשום על שם בעלי והכולל את דירת המגורים שייך לו בלבד, וכי לי אין כל חלק ברכוש זה.
תשובה: עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון אין כבר משמעות לעובדה שבעלך הקדים אותך והגיש תביעה לבי"ד רבני, לפחות בכל הקשור בתביעות רכוש. זאת כיוון שעל פי פסיקת העליון אסור לביה"ד אסור לפסוק לפי דין תורה בתביעות רכוש אלא הוא חייב להחיל את הדין האזרחי שלפיו מגיע לך מחצית מהרכוש שנצבר בזמן הנישואין אפילו אם כולו הוא רשום ע"ש בעלך ובמיוחד דירת המגורים.
שאלה: במהלך הנישואין אפשרתי לבעלי ללמוד רפואה בעוד אני עובדת ומפרנסת את המשפחה ומטפלת בילדים ובמשק הבית. כיום בעלי מומחה לניתוחי שיניים, הוא בעל מוניטין בארץ ובעולם והוא מועסק כשכיר בכיר על ידי חברת שירותי בריאות אשר משלמת לו כ-100,000 ₪ בחודש עבור מספר נתון של ניתוחים שהוא מבצע עבור לקוחות של החברה. האם לאחר הגירושין אני זכאית לחלק מהמוניטין האישיים שלו כמי שתרמה להצלחתו והקדישה את מיטב שנותיה לקריירה של בעלי?
תשובה: בעבר הפסיקה שללה לחלוטין כל זכות שיתוף במוניטין אישיים. אולם כיום, על פי פסיקה חדשה של ביהמ"ש העליון וביהמ"ש למשפחה, המוניטין האישיים ופוטנציאל השתכרות הגדול של הבעל מהווים נכס משותף ככל נכס אחר. בעת גירושין האשה זכאית לקבל מחצית מכלל הנכסים המשותפים ובכלל זה נכס המוניטין. לפיכך, בעת הגירושין ייקבע ערכו הכספי של נכס המוניטין והחלק המגיע לך יילקח בחשבון בעת חלוקת הרכוש בינך לבין בעלך.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
