תהליך הגירושין הוא קשה, מורכב ומתיש עבור התא הזוגי, אך כאשר מעורבים בו ילדים, הוא נהיה לקשה כפליים הדורש החלטות והתארגנויות נוספות. כדי שתהליך גירושין ילדים יתבצע עם כמה שפחות צלקות ומטענים, יש צורך להיעזר בעו"ד, שלעיתים קרובות ישמש כגשר בין בני הזוג. עו"ד ירימי נתנאל מתמחה בדיני משפחה וגירושין ובאמצעות מקצועיותו הענפה, בנחישות וברגישות, יוכל לסייע לכם לעבור את ההליכים הקשים, בשלום ככל שניתן.
על גירושין ילדים ומה שביניהם
כאשר אתם מתחילים להביא בחשבון שיקולי גירושין ילדים ומשפחה, חשוב שתדעו שאתם לא לבד. באמצעות איש מקצוע מנוסה ומקצוען, תוכלו לקבל ידע נוסף בנושאים הללו. הנה מדריך קצר בנושא:
חששות בשל הגירושין – אחד החששות העיקריים הוא שהגירושין ישפיעו לרעה על הילדים. לכן, הורים רבים ממאנים להתגרש וממתינים לכך שילדיהם יגדלו, יבשילו ויוכלו לעכל את הנושא באופן טוב יותר. יחד עם זאת, ייתכן ששני בתים מאושרים יהיו סביבה בטוחה ובריאה יותר עבור הילדים מאשר בית אחד שבו נושבות רוחות מלחמה.
הסכם גירושין – אם, על אף קיצו הקרב ובא של הזוגיות ביניכם, עדיין נושבות ביניכם רוחות ידידותיות ואתם מעוניינים לחסוך את המלחמות בבתי הדין בהקשר לגט, תוכלו לבחור בהסכם גירושין. מדובר בדרך ידידותית, שלווה וקלה יותר להתגרש ובה אתם מגיעים להסכמים משותפים לגבי החלטות וסוגיות משותפות. כך, למשל תוכלו להחליט מראש על חלוקת הרכוש ועל המשמרות בהקשר לילדים.
הסדרי ראייה – בעבר, בעת גירושין כאשר הילדים היו בגיל הרך (עד גיל 6), המשמורת העיקרית הייתה עוברת באופן אוטומטי לבעלות האם ואילו האב היה מקבל הסדרי ראייה. גם בגילאים מבוגרים יותר, בדרך כלל האם הייתה מקבלת חזקה בלעדית על ילדיה. כיום, המצב הוא שונה ונוטים לחשוב יותר על טובת הילדים, לכן במקרים מסוימים, באמצעות הוכחות מוצקות בשטח, גם האבות מקבלים משמורת עיקרית על ילדיהם.
משמורת משותפת
על פי מחקרים שבוצעו, נראה כי משמורת משותפת, שבה שני ההורים הם דמויות מרכזיות בחייו של הילד, תורמת לרווחתו. כך, תוכלו להימנע מליצור לילד סביבה לא נעימה ומאיימת בה הוא נאלץ לבחור צד אחד על חשבון הצד השני. במשמורת משותפת הילד יזכה לשני בתים עיקריים (ולא לבית אחד קבוע ולבית נוסף שלא ירגיש כבית) עם הורים המסוגלים לתקשר זה עם זה גם לאחר הגירושין.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
