הכל יודעים כי תופעת אלימות של בעלים כלפי נשותיהם הולכת ומחריפה, והופכת לאחת הרעות החולות של החברה הישראלית.
כדי להתמודד עם תופעה חמורה זו, נחקק בין היתר החוק למניעת אלימות במשפחה. חוק זה נועד לתת מענה מיידי לאשה (או בן משפחה אחר) אשר הותקפה פיזית על ידי בעלה.
בהתאם לחוק ולפרקטיקה הנוהגת בבתי משפט לענייני משפחה, אשה שהותקפה ע"י בעלה פונה לביהמ"ש (בנוסף לפניה למשטרה), ומגישה בקשה מיידית להרחיק את הבעל מן הבית. בית המשפט מרחיק את הבעל ל – 7 ימים, שבסיומם הוא מקיים דיון בנוכחות הבעל, כאשר לאחר דיון זה הוא מוסמך להמשיך ולהרחיק את הבעל מן הבית לשלושה חודשים, ובהמשך לשלושה חודשים נוספים עד לתקופה מצטברת של שנה.
אלימות נפשית אינה שונה ובית המשפט מוסמך להרחיק את הבעל המתעלל מהבית.
קיימים בעלים רבים שאמנם אינם פוגעים פיזית באשה, אולם הם מתעללים בה נפשית רוחנית ומילולית, יורדים לחייה והופכים את חייה לגיהנום ממש, זאת באמצעים מאמצעים שונים. בעלים רבים מפעילים יצירתיות ומקוריות בהתעללות והתעמרות כלפי אשה, כשמטרתם "להטריף" "ולשגע" אותה, זאת תוך שם מקפידים ונשמרים מכל מעשה פיזי.
כאמור המקרים הם רבים, ודרכי ההתעללות הן מגוונות ומקוריות, הכל כיד הדמיון הטובה על כל גבר וגבר, ואלה יודעים להקפיד לנצל ולכוון לנקודות התורפה והרגישויות של "האשה שאתו". יש הנוקטים כלפי האשה בקללות, נאצות, השמצות, צעקות ועלבונות באופן שיטתי ויום יומי, יש המקימים בבית רעש קבוע בלתי נסבל ומטריד באופן שיטתי ומכוון, יש הנוהגים ליצור לכלוך זוהמה סרחון ואי סדר בבית, וכיוצא בזה מעשים והתנהגויות שיש בהם כדי להפוך את החיים בבית לבלתי נסבלים.
החוק הנ"ל תוקן והוסף לו סעיף מפורש שמסמיך את בית המשפט להרחיק מהבית בעל, אשר אמנם לא נקט באלימות פיזית כלפי אשתו, אולם הוא מתעלל ומתעמר בה באמצעות אלימות נפשית, ובלשון החוק :
" התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית ממושכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו "
נשים רבות שחוות התעללות והתעמרות נפשית מצד בעליהן אינם מודעות לחוק זה, ואינן יודעות שיש בידן את הכוח להפסיק את ההתעללות בדרך של הרחקה מיידית של הבעל המתעלל מהבית, באמצעות הליך מהיר עפ"י חוק למניעת אלימות במשפחה כמתואר לעיל.
למרבה הצער נשים רבות סובלות ומבליגות על התעללות בהן במשך שנים רבות, מתוך הנחה מוטעית שמול אלימות שאינה פיזית – אלימות נפשית – אין מה לעשות. כאמור לעיל, ההיפך הוא הנכון, לכל אשה שחווה התעללות נפשית יש בחוק הנ"ל כלי מהיר ומיידי להרחקה מיידית של הבעל המתעלל מהבית והפסקה מיידית של חיי הגיהינום שהאשה חווה.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
