תביעת כתובה בטענת מקח טעות
תביעת כתובה, טענת מקח טעות וחוסר הבנה
לאחרונה נדחתה תביעה לכתובה שהגישה מבקשת בבית הדין הרבני. בני הזוג המדובר נישאו אזרחית בארה"ב ולאחר מכן נישאו בשני נישואין על פי ההלכה. לאחר שנתיים עלו ארצה ועשרה חודשים לאחר מכן הגישה האישה תביעת גירושין. לבני הזוג בת פעוטה. לאחר גירושיהם תבעה את סכום הכתובה על סך 101,000 דולר.
טענות המבקשת לכתובה מבוססות על טענת מקח טעות. היא מדווחת כי סבלה מאלימות רגשית ומילולית מידי בעלה, כי בן זוגה לשעבר הוא בעל הפרעות נפשיות ומכור לפורנוגרפיה, וכי יש לו קשיים בתפקוד המיני שהידרדר והלך במהלך נישואיהם.
לדבריה היא ניסתה לשקם את הנישואין, חלק מהניסיון היה לקיים חתונה יהודית בישראל, אך הניסיון לא עלה יפה.
מנגד טוען המשיב כי המבקשת השתמשה באלימות פיזית ורגשית, והצהירה שרצתה להתגרש כבר מזמן. לעומת זאת ביקש הוא מספר פעמים עזרה לשלום בית מבית הדין הרבני. לדבריו אף היא מטופלת במחלקה לבריאות הנפש וסירבה למפגשי טיפול זוגי. המשיב טוען כי האישה נישאה לו כדי לקבל אזרחות אמריקאית ומשקיבלה אותה פנתה להתגרש.
כלומר – מטענות הצדדים עולה כי שניהם השתמשו באלימות במהלך חייהם המשותפים זה כנגד זה, וסבלו מבעיות קשות והפרעות נפשיות.
לגבי דרישת הכתובה התייחסו הדיינים לטענותיה הקשות כלפי בעלה שהיו ידועות לה לפני הנישואין. במצב זה האפשרויות הן: או שטענותיה שקריות והמצב לא גרוע כפי שהיא מתארת, ולכן בחרה להינשא בשנית, ומשבחרה להתגרש מיוזמתה – הפסידה את הכתובה, ולחילופין ייתכן שטענותיה אמת ואז לא ברור למה נישאה לבן זוגה בשנית, אלא אם כן רצתה להשיג אזרחות אמריקאית, ובמקרה זה היא גם מפסידה את כתובתה.
בנוסף נטען כי ייתכן שהמשיב לא הבין על איזה סכום התחייב בכתובה, שכן אינו מבין עברית כלל. בנוסף קשה להבין למה התחייב לסכום גבוה מהמקובל כשפני הדברים היו כפי שהיו במהלך הזוגיות.
הדיינים טוענים כי לא ניתן לטעון כי הנישואים היו מקח טעות ולחייב את הבעל להתגרש, ובה בעת לטעון כי הבעל חייב לשלם את הכתובה בה התחייב באותם נישואי טעות – יש פה סתירה פנימית.
לסיכום פסקו הדיינים כי הבעל חייב בכתובה, גם אם אינו מבין את הכתוב בה, אולם הוא ביקש לשקם את הנישואין ובת זוגו התנגדה, ומעבר לכך אף רצתה להתגרש כאשר עילות הגירושין היו ידועות לה עוד בטרם נישאה לו בשנית.
לכן פסקו כי חייב הבעל בעיקר הכתובה בלבד ולא בתוספת הכתובה. עיקר הכתובה הוא מאתיים זוז ששוויים כשלוש מאות ₪.
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
הצלחה בתביעת גירושין כפי שהתפרסמה ב-YNET
קרא עוד
תביעת כתובה בטענת מקח טעות
קרא עוד
הצעת חוק בני זוג מאותו המין
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.