תביעת הגירת קטין
תביעה של הורה, בדרך כלל יהיה זה ההורה המשמורן, לעקור עם ילדיו הקטינים לחו"ל, בעוד ההורה השני נותר בארץ – הינה תביעה לא פשוטה ומרובת קונפליקטים בכמה וכמה רבדים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. במידה ונפרדו ההורים רשאים הם לקבוע מי יחזיק בילדים, וכיצד יתנהלו הסדרי הראיה. ואם לא הצליחו ההורים לבוא לידי הסכם, בית המשפט ייקבע את הסדרי המשמורת על פי טובת הילד, ובמצב רגיל יהיו הילדים עד גיל 6 בחזקת אימם. עד כאן טוב ויפה. אולם, טובת הילד הוא מונח שאינו חד משמעי, קשה לכמת ולמדוד אותו ולעיתים קרובות קשה לקבוע מהי טובת הילד ואילו תנאים יתמכו בה יותר.
במקרה שאחד ההורים רוצה להגר לחו"ל, ולקחת עימו את הילדים, הוא מגיש תביעה להגירה. בית המשפט אמור להכריע באם לאשר או לדחות את הגירת הקטין על פי עיקרון טובת הילד. אולם מהי טובת הילד במקרה זה? באמנה לזכויות הילד שעליה חתומה גם מדינה ישראל כתוב כי "ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא אם כן הפירוד נדרש לטובת הילד (כמו במקרים של הזנחה א והתעללות).
בדיון בבית המשפט העיקרון המנחה הוא טובת הילד ועל פיה ינסה לתת הכרעה, כלומר, איזה מצב מבין האפשרויות הקיימות ייתן לילד את מיטב התנאים לחיים והתפתחות תקינים מאוזנים ומאושרים. כאמור, טובת הקטין כאן אינה חד משמעית, מכיוון שהעיקרון הבסיסי הוא שטובת הקטין היא להימצא בקירבת שני הוריו, כאשר שניהם משתתפים פעילים בגידולו ובשיגרת חייו. ואילו בעקבות הגירה מופרד הילד מאחד מהוריו. במקרה של ילדים קטנים החשש מניתוק גדול אף יותר, מאחר ותפיסת הזמן והמרחק שלהם מקשה על קיום קשר יציב ומבוסס, אם אינם פוגשים את האדם הקרוב לעיתים מזומנות. מאידך נרתע בית המשפט מלהתערב בחייהם הפרטיים של אנשים ולקבוע עבורם את מקום מגוריהם ולמנוע מהם לנוע בדרך שהם בוחרים לעצמם, אם בעקבות קריירה, מערכת יחסים וגורמים נוספים.
כאמור, בדיון המשפטי ההורה המשמורן מוכיח כי סיבת ההגירה מוצדקת, כי אינו יכול לקבל את מה שהוא מצפה לקבל כתוצאה מההגירה בישראל (למשל עבודה – עליו להוכיח כי ניסה ואין באפשרותו להשיג את העבודה שהוא רוצה בישראל.) מנגד ינסה ההורה השני להוכיח כי ההגירה תיגרום לנזק לקטין וכי בקשת ההגירה משוללת הצדקה (כמו למשל הגירה לצורך הרחקת הילד מההורה השני). לרוב ההכרעה תיפול לפי שיקול הרע במיעוטו, שכן ברור כי כל הכרעה תפגע באחד הצדדים – אם זה ההורה שמבקש לשפר את חייו בהגירה ואינו מקבל אישור לכך, אם זה הורה שנשאר בארץ רחוק מילדיו, ואם זה הילד שמתרחק מאחד מהוריו.
שיקולים נוספים שיבחן בית המשפט בהגירת קטין לחול:
- מסוגלות הורית וטיב היחסים עם הילד– הורה שהמסוגלות ההורית שלו נמוכה, שאינו שומר על קשר מיטבי עם הילד, בית המשפט יתיר ביתר קלות להורה השני להגר עם הקטין. בית המשפט יבדוק עד כמה קשור וקרוב הילד להורה הלא משמורן, ואף למשפחה המורחבת.
- הסכם הגירושין שנערך קודם לכן, מה הפרטים שנקבעו בו, וכיצד הוא מתייחס למקרה הגירה, אם בכלל.
- בדיקה של ההשפעות על המרקם המשפחתי ועל ההורים. מה משמעות ההגירה לא רק עבור הילד אלא גם עבור ההורה– אם זה בשביל להתאחד עם משפחה בחו"ל, לפתח את הקריירה, וכו'. מה משמעות איסור הגירה עבור ההורה המבקש להגר וכו'.
- מהו רצון הילד– גם לזה ייתן בית המשפט מקום בהתאם ליכולתו של הילד להביע את רצונו.
- עד כמה יוכל ההורה המשמורן להבטיח המשך קשר עם ההורה שנשאר בארץ– על ידי אמצעי תקשורת שונים (נייד, סקייפ, מייל וכו') וכן ביקורים. בית המשפט בוחן את התנהגותו של ההורה המשמורן בעבר, את מידת שיתוף הפעולה שלו עם ההורה השני בשמירה על קשר ואת נכונותו להשקיע בקשר של הקטין עם ההורה השני.
שיקולים אלו מומחשים בפסק דין שניתן ב2011 לתביעתה של אם להתיר לה להגר עם ביתה הקטינה לארה"ב בעוד אביה מתגורר בישראל. הדיון בחן את מניעי ההגירה (כוונת האם ובעלה הנוכחי להרחיב את העסק שלהם בארה"ב, קיום משפחה מורחבת ומוכרת בארה"ב והסתגלות טובה יותר, את טיב הקשר בין הקטינה לאביה, שמתואר כקשר בעייתי, בו האב לא עשה מאמצים לשמור על קשר יציב ובחר להאשים את האם ואת רשויות הרווחה במקום לחזק את הקשר עם ביתו, את רצון הילדה שמבכרת להימצא עם אימה, עוד, ולבסוף נפסק להתיר את ההגירה בתנאים מסוימים של שמירת קשר עם האב (זמנים קבועים לשיחות טלפון, מכתבים וביקורים). בדיון העירה השופטת רותם עיאש כי טובת קטין אינה מושג ערטילאי, היא תמיד ובהכרח טובתו של קטין מסוים, בנקודת זמן בה נבחנת טובתו .
נכון הוא כי טובתו של כל קטין, כאמור, לגדול במקום בו יתאפשר לו קשר עם שני הוריו ואולם טובתה של הקטינה שעניינה בפני, ללא כל עוררין, להיות קרובה לאימה, לגדול יחד עם שני אחיה למחצה, עימם גדלה ולא להינתק מהם. (תמ"ש 35320-11-10).
להורה שהינו תושב זר ללא מעמד קבע בארץ יתיר בית המשפט להגר עם קטין בקלות רבה יותר. שימו לב – מעבר קבוע עם קטין לחו"ל שלא בהיתר בית המשפט ושלא במסגרת תנאי המשמורת תיחשב כחטיפת קטין, ותישא בכל ההשלכות החמורות הכרוכות בחטיפת קטין
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
יצירת משמורת משותפת
קרא עוד
משמורת ילדים - אפשרויות שונות
קרא עוד
הסדרי ראייה לסבא וסבתא
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.