אם את מעוניינת להתגרש מבעלך, והוא לא מעוניין בגירושין / אינו רוצה לתת לך גט, אין ספק שאת בבעיה. גם במצב ההפוך, שבו הבעל מעוניין להתגרש, אך האשה מסרבת לקבל את גיטה, ישנה מצוקה רצינית. האם יש משהו שמעוכבי הגט יכולים לעשות כדי לשפר את מצבם? כיצד ביהמ"ש מתייחס לתופעה של סרבנות גט, והאם הוא פוסק פיצויים למסורבים? ואם כן- מכח מה?
ביהמ"ש נדרש לא אחת להכריע בסוגיה של סרבנות גט. בתמ"ש 24782/98 הוגשה תביעת נזיקין של אישה חרדית כנגד בעלה, לפצות אותה בגין סרבנותו לתת לה גט, משך למעלה מ-10 שנים.
השופטת טובה סיון מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קיבלה את התביעה, וקבעה כי על הבעל לשלם לאשתו פיצוי נזיקי של 700,000 שקלים, המורכב מ-600,000 שקלים- פיצוי בשל נזק לא ממוני ועוד 100,000 שקלים- פיצויים מוגברים בשל חומרת מעשיו של הבעל. השופטת סיון קבעה בפסק הדין, כי: " אין ספק כי סרבנות הגט מהווה פגיעה בערכים המוגנים על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ביניהם הכבוד, חופש הבחירה, הזכות למימוש עצמי, האוטונומיה העצמית, הזכות להינשא ולהוליד ילדים וכיו"ב, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באישה חרדית, אשר לגביה משמעות מיוחדת ומוגברת לסטאטוס כנשואה/ גרושה / עגונה".
גישה זו עולה בקנה אחד עם גישת ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, אשר דן לאחרונה בצד השני של הדברים- בתביעה של בעל, אשר אשתו סרבה לקבל גט. השופט איתי כץ חייב את האשה לשלם לבעל פיצויים בסך 400,000 שקלים ועוד 4,000 שקלים כל חודש עד שתקבל את הגט, וקבע כי היה על האשה לקבל את גיטה, וכי התנהגותה כלפי התובע פוגעת בזכות יסוד שלו- פגיעה באוטונומיה, החירות לנהל את חייו באופן שיחפוץ לבחור בת זוג ולהתנתק מקשר שהוא אינו חפץ בו. השופט קיבל את טענת הבעל, כי סרבנות גט מהווה פגיעה קשה ומהותית בזכויות האדם הבסיסיות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל כן יש לפצותו על כך. (תמ"ש 18561/07 ש' ד' נ' ר' ד')
פסק דין נוסף בו חויבה אשה סרבנית גט לפצות את בעלה ניתן בינואר השנה בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים ע"י השופט מנחם הכהן. במקרה זה דובר בבני זוג מבוגרים (בני 83 ו-72), אשר לשניהם אין אלו הנישואים הראשונים. מזה תקופה ארוכה שהשלום לא שורר ביניהם, אך הנתבעת סירבה לבקשות התובע להתגרש ממנה. בשל כך, נאלץ התובע להגיש תביעה נזיקית, במסגרתה תבע פינוי וסילוק יד ודמי שימוש ראויים.
השופט מנחם הכהן בחן האם מתקיימת עוולת הרשלנות במקרה זה, והשיב בחיוב. השופט ציין, כי תופעת סרבנות הגט היא תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה.
בנסיבות המקרה, בהתחשב בראיות ובעיקר בגילם המתקדם של הצדדים, נקבע כי הנתבעת תפצה את התובע על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו, עבור התקופה, החל מחודש ספטמבר 2008 (שנה לאחר הגשת תביעת הגירושין), ועד ליום מתן פסק הדין, תקופה בת שנה וארבעה חודשים, בסך של 53,333 שקלים. (ע"פ חישוב של 40,000 שקלים לשנה). (תמ"ש 21162/07)
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
