אדם נפטר מן העולם ומותיר אחריו נכסי נדל"ן, רכבים, רכוש, זכויות כספיות, עסקים, חברות, ובמקרים מסוימים גם חובות והיטלים. סך כל הרכוש אותו הותיר אדם אחרי לכתו מכונה עיזבון, והוא נחלק בין יורשיו על פי כתב צוואה שהותיר אחריו, או לחילופין, על פי צו יורשה מטעם בית המשפט לענייני משפחה.
עיזבון – זכויות אל מול חובות
על פי חוק הירושה, התשכ"א 1961, נקבע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", וזאת על פי סעיף 1 לחוק. הגדרת החוק אומנם מפרשת באופן חד משמעי כי העברת העיזבון תתבצע ליורשים בלבד, וזאת במידה ואין הוראה מפורשת אחרת, אך אין היא מפרשת את המושג עיזבון, ובחוק הירושה לא מופיעה הגדרה למושג עיזבון.
בהמשך לחוק הגדיר בית המשפט את המושג עיזבון "ככלל נכסי המוריש העוברים אל היורש". ההגדרה המשפטית שניתנה למונח עיזבון קובעת כי הגדרת העיזבון היא לצורך קביעת סך הרכוש אותו הותיר הנפטר, וזאת על פי דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שישית, התשס"ה.
כפועל יוצא מכך, יורשי המנוח רשאים לחלק את נכסיו ביניהם, אך באותה מידה הם מקבלים על עצמם את כלל חובותיו וזכויותיו של המוריש, לרבות, חובות כספיים אותם צבר המנוח. במקרים בהם המנוח הותיר אחריו חובות כספיים, יורשיו מחויבים לסלק את כספי החוב מתוך העיזבון. בנוסף, במקרים בהם המנוח היה מעורב בעסקת מכירה של חלקים מסוימים מנכסיו, לדוגמא: מכירת דירה, מחויבים היורשים להשלים את עסקת המכירה, ורק עם תום התהליך הם רשאים לחלק את הכספים אשר התקבלו מהליך המכירה.
מזונות מן העיזבון
במקרים והמנוח הותיר אחריו ילדים או בני זוג הזכאים על פי חוק לתשלום מזונות מהמנוח, יוקצה סכום המזונות מתוך העיזבון, וזאת על פי סעיף 56 לחוק הירושה הקובע כי: "הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והן זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה".
במהלך קביעת דמי מזונות מן העיזבון, רשאי בית המשפט לקבוע את סכום המזונות על פי שווי העיזבון, רכושו של הזכאי למזונות, הכנסתו של הזכאי למזונות, רמת חייהם של המנוח ועל הזכאי למדמי המזונות כפי שהייתה בטרם לכתו של המנוח ופרמטרים נוספים.
דרישה לתשלום מזונות מן העיזבון אמורה להתקבל בבית המשפט בטרם חלוקת העיזבון, אך במקרים מסוימים, רשאי בית המשפט להתייחס לבקשה שהושגה עד שישה חודשים מיום חלוקת העיזבון. כמו כן, בית המשפט רשאי לפסוק לזכאי המזונות תשלום רטרואקטיבי ביום פטירתו של המנוח, ובמקרים מסוימים הוא רשאי לפסוק על מזונות מן העיזבון עד לגמר הבירור בבקשה. במקרים בהם גובה העיזבון איננו מספק את צרכי המזונות של כלל הזכאים, רשאי בית המשפט לפסוק על חלוקת המזונות בהתאם לנסיבות ובהתאם לפסיקתו בנוגע לזהות הזכאים יותר לתשלום דמי המזונות.
על פי סעיף מזונות מן העיזבון בחוק הירושה, נקבע כי הזכות למזונות איננה ניתנת להעברה, שעבוד או עיקול, גם במקרים בהם היה מצוי המנוח בהליך פשיטת רגל בטרם פטירתו. כמו כן, נקבע כי הזכות למזונות איננה עוברת בירושה.
מה קורה במקרה של פשיטת רגל?
במקרים ובהם המנוח היה מצוי בהליך של פשיטת רגל טרם פטירתו, נקבע כי עיזבונו ינוהל על ידי אדם שאיננו נכלל ברשימת יורשיו. אדם זה יהיה אמון על כינוס העיזבון, מכירת הנכסים, חלוקת הכספים לנושים, וחלוקת העיזבון בין היורשים, וזאת במידה ושווי העיזבון היה גבוה משווי החובות.
מכיוון שמותו של אדם איננו עוצר את הליך פשיטת הרגל, יורשיו של מותיר העיזבון אינם רשאים לעשות כל שימוש בכספי או נכסי העיזבון, וזאת עד לתום ההליכים. כמו כן, חובותיו של המוריש והאחריות עליהם עוברים אל היורשים.
כספי פיצויים ותביעת עיזבון בשל רשלנות רפואית
במקרים בהם המנוח נפטר בשל רשלנות רפואית, ובמידה ויורשיו הגישו תביעת רשלנות רפואית ואף זכו בה, כספי הפיצויים להם זכאי המנוח יועברו אל העיזבון, ורק לאחר מכן יחולקו בין היורשים בהתאם ליחס החלוקה ביניהם המופיע בצוואתו של המנוח.
רוצים לדעת יותר על עיזבון וחוק הירושה? צרו עימנו קשר עוד היום.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
