בישראל חיות נשים רבות עגונות ומסורבות גט. נשים רבות מחכות עשר שנים ולפעמים עשרים שנה לגט. עגונה היא אישה שבעלה עזב אותה או שהוא נעדר, שאי אפשר לאתרו ולא ניתן לקיים תהליך של גירושין. מסורבת גט – זו אישה שבעלה מסרב לתת לה גט
הבעיה מתחילה בכך שמבחינה הלכתית נתונה ההחלטה על מתן גט בידי הבעל בלבד, כך שבמקרים שבהם הוא נעדר או מסרב להיפרד מאשתו אין לה ברירה אלא להישאר נשואה לו. אמנם כאשר הבעל נעדר מנסים הרבנים למוצאו או לפתור את הבעיה בדרך הלכתית, אבל אישה מסורבת גט תלויה בעיקר בבעלה וברצונו הטוב.
אתר זה עוסק בנשים העגונות ומסורבות הגט. האתר שייך לעמותת סנונית שהוקמה לקידום החינוך המתוקשב, מיסודה של האוניברסיטה העברית. תוכן האתר נכתב על ידי קואליציית עיקר וצוות החינוך של אתר סנונית. קואליציית עיקר מאגדת ארגונים יהודיים הפועלים לקידום פתרונות שונים ולמניעת התופעה של בעיית העגונות ומסורבות הגט בתוך מסגרת ההלכה. הקואליציה מאחדת ארגונים חברתיים, ארגוני נשים, ארגונים למען זכויות האדם וצדק חברתי, ומרכזים אקדמיים – כולם בעלי תפיסות עולם וגישות דתיות שונות ומגוונות. הקואליציה רואה בכל פעולה המאפשרת עגינות וסירוב גט מעשה אלים וכוחני, הגורם לסבל ושולל את חירותה של האישה, וחבריה חושבים כי בעגינות ובסירוב הגט יש פגיעה בכבודה של האישה, בחיי משפחתה וילדיה ובדמות החברה כולה.
מטרת האתר היא להעלות את בעיית הנשים העגונות ומסורבות הגט על סדר היום הציבורי.
באתר תוכלו לקרוא ולהבין על:
סיפוריהן של נשים עגונות.
בעיית הנשים העגונות במישור הציבורי.
טיפול החוק הישראלי בבעיה.
יחסה של ההלכה לנשים העגונות.
הפתרונות המוצעים והמחלוקות לגביהם.
כמו כן תוכלו להשתתף בדיון בנושא במסגרת הפורום באתר.
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
מהי תביעה למזונות ילדים?
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.
