סיבות נפוצות לגירושין
סיבות נפוצות לגירושין – מאמר ראשון בסידרה
בשנים האחרונות הולך ועולה שיעור ה גירושין בישראל. יותר מרבע מהזוגות שנישאו השנה צפויים להתגרש. איך קורה שנישואין, שמתחילים בדרך כלל בתרועת אהבה, פרחים ופרפרים, התרגשות ושימחה, חתונות מרגשות והבטחות מרקיעות שחקים, מובילים לפרידה ופירוק?
הסיבות המרכזיות שניתן למנות למקרי הגירושין עשויות להצביע על נקודות חשובות למחשבה, שכדאי להתייחס אליהן לפני שנכנסים לקשר נישואין, ובכלל לקשר זוגי.
- בגידה – למרבה הפלא, אין הגדרה חד משמעית לבגידה. ועדיין זוהי ככל הנראה העילה הראשונה במעלה לגירושין בעולם המערבי. בגידה היא בעצם חציה של גבול המוסכם בין שני הצדדים במערכת יחסים. לרוב מדובר בקשר עם אדם מחוץ למערכת הזוגית, בדרך כלל מיני, אך עשוי להיות גם קשר רגשי שמאיים על מערכת היחסים. לכל זוג אמת המידה שלו לגבי בגידה. ישנם זוגות שמאפשרים מערכת פתוחה בה אפילו קיום יחסי מין עם אנשים אחרים אינו נחשב לבגידה, בעוד אחרים יתפסו גם משיכה מינית או אפילו קשר ידידותי בין בן הזוג לאדם חיצוני כבגידה, או אפילו חוסר כנות לגבי כוונות ומחשבות של בן הזוג. בכל מקרה, חוסר נאמנות הוא בדרך כלל גבול שאנשים רבים לא מוכנים לסבול.
- כסף – כסף בדרך כלל גורם לבעיות וחוסר הסכמה בין בני אדם, חברות ומדינות. בעיות בעניינים פיננסיים שבתוך המשפחה מובילות פעמים רבות לגירושין. חילוקי דעות לגבי הוצאות, חלוקת אחריות של פרנסה, קשיים פיננסיים שעובר הזוג, החלטות הנוגעות להשקעות וחלוקת משאבים, כל אלו ועוד עלולים להיות הקש ששובר את גב הגמל. נטען כי אף זוג לא מתגרש באמת בגלל כסף. בדרך כלל יש בעיות העומדות מאחורי זה, כמו חוסר התאמה, תקשורת לקוייה ועוד. אך הבעיות האלו נוטות לקבל ביטוי דרך נושאים פיננסיים.
- סטטיסטיקה – נודעה השפעה לנתוני פתיחה מסויימים של הקשר, שמביאים לשיעור גבוה יותר של גירושין. בין הסטטיסטיקות שקשורות לגירושין ניתן למצוא את הנתונים הבאים: הסיכוי להתגרש גבוה יותר אצל אנשים שהוריהם גרושים, אנשים שהתגרשו כבר בעבר,בני זוג מעדות שונות, בני זוג בהם האשה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל. זוגות ממעמד כלכלי נמוך יותר נוטים להתגרש, בעיקר כאשר הבעל מובטל. נישואין בגיל צעיר מגדילים את סיכוי להתגרש ואילו קיומם של ילדים קטנים מפחית את הסיכוי לגירושין. כל האמור לעיל אין משמעותו שאדם שהתחתן בגיל צעיר או שנישא לבת מעדה אחרת סופו להתגרש. כלל וכלל לא. לכל אחד יכולת לכוון את חייו ולהשפיע על מהלכם. הדבר מצביע רק על סיכוי כללי שיש לתת אליו את הדעת כדי לנהוג ביתר זהירות ולפעול למניעת הנטייה הסטטיסטית להתקיים.
- חוסר התאמה – זוגות מרקע שונה ועדות שונות מועדים יותר לגירושין. זוגות רבים מגלים בשלב כלשהו שהם בעצם לא מתאימים. תחומי העניין, הציפיות, סדרי העדיפויות, התייחסות לנושאים שונים העולים במהלך החיים, כולם שונים בין אדם לאדם. לכל אחד דעות והעדפות משלו. לעיתים הפערים גדולים בצורה משמעותית ואין ביכולת בני הזוג לגשר עליהם ולמצוא נקודת מפגש. זו סיבה מרכזית לפרידה וגירושין. חוסר התאמה מתחלק לשניים – חוסר התאמה ראשונית: זוגות שמגלים מהר מאד שהזוגיות שלהם היתה רעיון רע מלכתחילה. חוסר התאמה מתהווה – זוגות שבמשך הזמן נשחקו, התרחקו, או פשוט חדלו לרצות להיות ביחד.
- חוסר התאמה מינית – בתוך הנושא הגדול של חוסר התאמה יש מקום של כבוד לחוסר התאמה מינית. זו עשויה להיות מושפעת מפער בציפיות בין בני הזוג לגבי הפעילות המינית, חוסר סיפוק, בעיות פוריות, הבדלים על רקע תרבותי ורגשי בין בני הזוג המשפיעים על היחס שלהם למין ועוד. פעמים רבות ניתן לתקן ולשפר את ההתאמה המינית, בעזרת טיפול ותקשורת פתוחה. אך רבים מתייחסים לנושא בצורה מודחקת ואינם חשים בנוח לפתוח את רגשותיהם ולטפל.
- חוסר התאמה דתית – גם להתאמה על רקע דתי יש מקום מיוחד בתוך רשימת הסיבות הנפוצות לגירושין. בישראל ישנם מקרים רבים מאד של פרידה בעקבות חוסר התאמה דתית, בכל המגזרים. ישנם גירושין המתרחשים בעקבות חזרה בתשובה או חזרה בשאלה של אחד הצדדים, ומקרים רבים הנובעים מחוסר הסכמה על רמת הדת הנשמרת בבית.
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
גירושין פיקטיביים
קרא עוד
קיבלתי תביעת גירושין - מה עושים?
קרא עוד
תהליך גירושין
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.