מבוי סתום למען העגונות ומסורבות הגט
עמותת "מבוי סתום" נוסדה בשנת 1996 ופועלת למען מסורבות גט ועגונות בישראל. פעולות הארגון נעשות במישור האישי – סיוע סוציאלי וייעוץ משפטי לנשים עגונות ומסורבות גט הנמצאות במאבק לקבלת גט, ובמישור הציבורי – מאבק לקבלת פתרון כולל לנשים העגונות ומסורבות הגט, בניסיון לשנות את חוקי הנישואין והגירושין בישראל. המאבק כולל לובי אינטנסיבי לקידום ולהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי.
עמותת מבוי סתום שמה דגש בפעילותה על הפחתת הלחץ והסחיטה מצד הבעל סרבן הגט, וכן קידום האפשרויות הקיימות לאישה הנאבקת. העמותה עוזרת לאישה להיכנס למאבק בקומה זקופה, להשתמש בייצוג הולם ובעל כוח מול המערכת ולהימנע מעמדת הקורבן שאליה קל מאוד להידחק במאבק מסוג זה. מבוי סתום מציעה ייצוג משפטי של נשים מסורבות גט ועגונות בבית המשפט, בבית הדין ומול המערכת המוסדית בכלל. כמו כן מציעה העמותה לנשים תמיכה נפשית ועזרה סוציאלית.
באתר תוכלו להתרשם מפעילות העמותה:
- קריאת ההסטוריה של פעילות הארגון.
- מאבקים בהם השתתפו, פעילויות ציבוריות.
- כחלק מפעילות העמותה הוקם מרכז לחתימה על הסכמים קדם-נישואים. מטרת ההסכם היא למנוע סרבנות גט, וכן הסדרת סוגיות כלכליות בין בני הזוג. ניתן לתאם פגישה באמצעות דואר אלקטרוני דרך האתר.
- העזרה שמציעה העמותה לנשים. איך אפשר להיעזר בעמותה לקבלת העזרה שלה אתם נדרשים, העמותה מציעה קו טלפון לסיוע הפועל 24 שעות ביממה בשמונה שפות שונות.
- רשימת האירועים של העמותה.
- הרשמה מקוונת לבטאון העמותה.
- פרטים שימושיים – מי התורמים לאגודה, איך אפשר להתנדב?
לייעוץ ראשוני מיידי
השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר
עוד בנושא
לשכת עורכי הדין
קרא עוד
סולחה - אתר על גישור בישראל
קרא עוד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
קרא עוד
עורך דין גירושין - שאלות ותשובות
כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.
כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.
כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.
כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.