לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    גט בכפייה

    על גירושין בישראל – גט בכפיה

    החוק בישראל קובע, כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נדונים ברבנות על פי ההלכה היהודית. יש לכך הרבה השלכות על חייהם של היהודים החיים בישראל, אשר בין אם הם רואים בעצמם יהודים אורתודוכסים ובין אם לאו, הם כפופים, על פי חוק, לקביעות בית הדין הרבני. מעבר לכך, הרי שנישואין בישראל לא יכולים להסתיים בהחלטה משותפת של בני הזוג על סיום הנישואין ויש צורך להראות עילה על פי ההלכה היהודית לגירושין. אחד הקשיים הגדולים ביותר שמייצר מצב זה הוא היעדר השוויון בין הגבר לאישה על פי ההלכה היהודית. כך למשל, גבר יכול להתגרש מאשתו בקלות, בעוד שהאישה צריכה לקבל גט מהגבר על מנת להתגרש; ומה קורה כאשר הגבר מסרב לתת גט?

    נישואין וגירושין בישראל

    אחד הסממנים המובהקים של עירוב הדת במדינה בישראל הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים, תשכ"ג – 1953. החוק הזה קובע את סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים בישראל בענייני מעמד אישי של יהודים בישראל. חוק זה קובע, למעשה, כי הערכאה היחידה שמוסמכת להחליט בעניין נישואין וגירושין של יהודים בישראל היא בית הדין הרבני. ענייני גירושין ונישואין משמעם החלטה על נישואין ועל גירושין. בנושאים הנלווים לגירושין, כמו למשל מזונות, משמורת ילדים וכיוצא באלו, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילהלבית הדין הרבני. מובן כי בית הדין הרבני מכריע על פי דיני ההלכה כפי שהם מקובלים על ידי האורתודוכסיה – שהיא המפעילה את בתי הדין הרבניים. משמעות הדבר היא, כי כל מי שרשום בישראל כיהודי, בין אם המדובר באדם חילוני ובין אם מדובר ביהודי רפורמי, קונסרבטיבי וכל זרם אחר, כפוף להלכה האורתודוכסית במה שנוגע לנישואין וגירושין.

    החלטה על גירושין בישראל

    היהדות, על פי ההלכה, רואה ערך בהקמת משפחה וחשיבות בניסיון להגן על המשפחה ולשמור עליה. לכן, לא בכל מקרה ניתן להורות על גירושין ופירוק המשפחה. על מנת להתגרש יש צורך לקבל פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין. גם כאשר הצדדים מגיעים להסכם גירושין, עוד יש צורך לפנות אל בית הדין הרבני, אשר בדרך כלל לא יתערב בהסכם שבין בני הזוג ויורה על גירושין. על פי ההלכה, על מנת להתגרש יש צורך להעלות עילות הלכתיות לגירושין ויש להוכיחן בבית הדין הרבני. עם זאת, לא ניתן לחייב גבר לתת גט לאישה.

    הוראה על גט בניגוד לרצונו של הבעל – גט בכפייה

    כאשר בית הדין מגיע למסקנה, כי יש להורות על גירושין, על הצדדים לכבד את בקשתו, אולם לא ניתן לתת תוקף לגירושין ללא גט במקרים מסוימים. כיוון שעל פי דין תורה ניתן לגרש אישה בעל-כורחה אבל לא ניתן לעשות זאת לגבר, אין מנוס אלא לנקוט באמצעי כפייה שונים כנגד הבעל כדי להביא אותו להסכמה לגט.

    אמצעים שניתן לנקוט נגד בעל סרבן

    האמצעים העומדים לרשות בית הדין הרבני כדי לחייב גבר לתת גט לאשתו מגוונים ויכולים להיות קשים למדי. בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות שונות, הכוללות צו איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, החרמת כרטיסי אשראי ובמקרים קיצוניים במיוחד אף מאסר. כל אלה נועדו לגרום לבעל לתת גט לאשתו.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן